רש"ש על בבא בתרא נב:

גמרא ראיה במאי כו'. כה"ג לקמן קנ"ד:

שם מ"ד אשה כיון דשביחא לה מילתא כו'. כה"ג לקמן קמ"ד:

ר"ש ד"ה קשיא. ואעפ"כ א"נ בעיני כו'. ע' לקמן (קכ"ז) בדבריו ד"ה קשיא ובמע"מ שם:

ר"ש ד"ה בקיום השטר. וכיון דקיימוהו ב"ד כו' שכל הכתוב בשטר אמת כו'. עי' כתובות (ק"ט) ובתוס' שם ד"ה ל"ש ובר"ן שם בשם הרא"ה:

גמרא ח"מ והכי קתני בד"א כו' כגון מוכר כו' אבל כו' כגון נותן מתנה כו'. צ"ע מאי אריא ברישא מכר אפילו מתנה נמי בכה"ג כדתנן לעיל (מ"א) שנתת לי במתנה כו'. וכן בסיפא מאי איריא מתנה אפי' מכר נמי כמבואר וכן קשה לישנא דמתניתין אבל בנותן מתנה דהא במכר נמי:

ר"ש ד"ה אבל בחזקה שאין עמה טענה. כיון דנעל כו' בפני עדים כו'. ל"י עדים מאי עבידתייהו כיון דמודה ע' קדושין (ס"ה ב) ולעיל (מ') בתד"ה קנין:

תד"ה נעל. שלא תטרף דעתו עליו כדאמר לקמן. הוא בדף (קנ"ו ב):