רש"ש על בבא בתרא לג.

ר"ש ד"ה א"ל אביי. וא"נ מלוה ע"פ כו' וישבע ויטול כו' וישבע שלא פרעו ויטול. ע' בטוש"ע ר"ס ק"ח ובסמ"ע ותראה שדבריו תמוהים אולם מצאתי לו חברים הרמב"ם בפיה"מ רפ"ו דערכין והרע"ב אחריו וכבר תמה עליהם התוי"ט שם. ודברי הגהת הב"ח בכאן אינם ברורים ע"ש ואכמ"ל:

תד"ה אמור (בסופו). כיון דלאו בני כו'. כצ"ל: