רש"ש על בבא בתרא קנה.

תד"ה איתמר. מדא"ל לרב אסי שמא לא שמעת. כ"נ דצ"ל כדאיתא שם. ואולי הי' לפניהם הגי' רבי אתה אומר כן שמא לא שמעת כו'. (ומצינו לשון זה בגיטין נ"ד ב'):

שם דאילו רבא לא עלה לא"י. תימה דהרי רב אסי הי' ג"כ בבבל כדאיתא בקדושין (ל"א ב') והכי הל"ל שהרי רב אסי הי' בימי ריו"ח ורבה הי' ג"כ בימיו עי' עירובין (כ"ב ב') תד"ה קרקפתא. ואף דמצינו ג"כ רב אסי בתראה כמש"כ בסוכה (ח') בימי רב אשי ונוכל לומר שהי' ג"כ אף בימי רבא. מ"מ לא ה"ל לקרותו רבי לפי גי' התוס' שכתבתי:

בא"ד דא"כ לא הל"ל וכנגדו בקטנה כו'. פי' דהרי היא איננה קטנה דבת י"ב ויום א' הוה גדולה:

בא"ד ולספרים דגרסי כאן בדרבא כו' פ' התקבל. כצ"ל עי' מהרש"א:

בא"ד משום דשייך לעובדא דגידל כו'. כצ"ל וכן הגיה הב"ח:

תד"ה מוכר. ומה שהקשה ר"י נימא כו'. כ"נ דצ"ל. ור"ל כדאמרי' בכתובות (כ'):

תד"ה מתיב. דל"ל דלא הי' מחזיקים לי' בן כ' לפי שהי' סריס. ר"ל דסריס לא שכיח או משום דהי' לו קול: