רש"ש על בבא בתרא קיד:

גמרא אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מה"א. נ"פ דה"ה דאינו מנחיל לאביו (וכגון שגרשה או מתה היא קודם מורישיה או באנוסה ומפותה) וכמ"ש הרשב"ם "דסד"א כו' דהוסבה נחלה לאביו" וכן לקמן בס"פ מ"ש איתא סתם יורשי הבן ואביו ג"כ בכלל. והא דלא נקטי' הכא משום דפורענותא היא כדאיתא בר"פ (או משום דלא מ"ל אלא בהני גווני שכתבתי) וכן לשון התוס' בד"ה מה שכ' ואם נפרש כו' להנחיל לאחיו. ל"ד דה"ה לבניו מאשה אחרת אלא דלישנא דהגמרא נקטי. ותימה בעיני על האחרונים שלא העירו בזה. ולא עוד אלא שהגרע"א בתוספותיו לכתובות פ"ד אות נ"ו הקשה דהא גרע כח הבעל מכח האב לענין ראוי (ב"ב קי"ג). ושם מיירי בענין ירושה ובכה"ג אף האב אינו יורש. אלא דיש להקשות מכופר ומלוה וניזקין שכ' התוס' כאן בסד"ה מה:

ר"ש ד"ה האשה את בנה ל"ל (בסופו). דכי היכי דהאיש נוחל את דודתו וא"מ ה"נ נוחל את דודו וא"מ. כ"נ דצ"ל:

ר"ש ד"ה אף האשה. חד להיכא דמתה אמו מקמיה דירית לה. כצ"ל:

ר"ש ד"ה יורשת את בנה. כצ"ל:

תד"ה מה. דמה שפי' ריב"ם כו' דשאירות פקע ליה ע"י מיתה כמו ע"י גירושין א"נ דאמר כו'. לעד"נ דברי הריב"ם נכונים דכיון דילפינן בקדושין (י"ג ב') דמיתת הבעל מתירה לינשא מדאיתקש לגירושין וכן ביבמות (נ"ז ושם) איתא התם (ר"ל היכא דמית) פקע קנינו. א"כ תו לאו שארו היא. ועוד הרי איתקש לגירושין דנקרא כריתות שהוא כורת בינו לבינה. ועוד הגע עצמך היכא דנשאת לאחר מיתתו הכי בעלה הראשון שכבר מת יירשנה. וכל ה"ט לא שייכי במתה היא דמיירי ביבמות ועי' מהרש"א. (וק"ק הא דאמרי' בגיטין (פ"ג ב') כל ימי חייכי אין זה כריתות וכ"י חיי ה"ז כריתות ע"ש. ולפמש"כ היה ראוי להיות להיפך וי"ל). ועמש"כ ביבמות נ"ה בתד"ה דיש לה וד"ה לאחר:

בא"ד וקשה לרשב"א דא"כ כו' תיפוק ליה כו' מכח שאירות. ולעד"נ דע"כ לא אמר ר"י אלא היכא דירושה ראשונה באה מכח שאירות דלא אשכחן בה אין לו למידרש. אבל אם ירושה ראשונה באה מחמת קורבה דכתיב בה אין לו דרשינן שפיר עיין עליו אפי' על ירושה דשאירות ודו"ק כי נכון הוא בעז"ה:

בא"ד ובס"פ מ"ש יליף לה מקראי נאמר כו'. כצ"ל ומלת אחרינא למחוק:

תד"ה אף. הקשה ר"י כו' וירשנו בנו ואח"כ ימתו הבן כו'. ל"י מאין פסיקא ליה דניחוש כ"כ שמא יולד לו בן וימות בלי זרע בחיי האם (ואולי ר"ל דאף שתמות היא קודם ירשו קרוביה מאביה ע"י משמוש. אבל נראה דז"א דהא גם הבן אינו יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב ותדע שהרי גם הר"י לא חשש רק אם ימות האב קודם אבל במת הבן תחילה משמע דאינו יורשו בקבר להנחיל לאמו) עי' לעיל (ר"ד קי"א) ברשב"ם דאם היה לה אח מותרת להנשא לשבט אחר ול"ח דילמא ימות בלי זרע ואכמ"ל: