רש"ש על עבודה זרה עה.

גמרא היינו ת"ק. עי' בתוס' בנדה שם:

שם הא בתקופת ניסן ותשרי כו'. ועפרש"י וק"ל דתקופה היא ג' חדשים ומשמע דבכל התקופה קאמר מדל"ק והא בשאר יומי והלא סוף תקופת ניסן הלילה קצרה מאד וכמו כן היום בסוף תקופת תשרי ובסוף תקופת תמוז אדרבה הלילה מתארכת וכן היום בסוף תקופת טבת. ואולי אגב דאמר תקופת ניסן ותשרי (ור"ל ביום התחלת התקופה לבד) אמר נמי תקופת תמוז וטבת ול"ד אלא ה"ה שאר ימה"ש:

שם אמר רב יהודה הני כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה גורני. מסורגת כמצודה. כצ"ל בכ':

רש"י ד"ה מדיחן. ומתניתא קתני דבעי ניגוב כו'. כצ"ל ור"ל ברייתא דהגת והמחץ דלעיל וכ"ה בתוס' נדה ועי' לשון הרא"ש כאן:

רש"י ד"ה רודפין. כצ"ל: