רש"ש על עבודה זרה עד.

רש"י ד"ה תרתי. ומשליך א' כו' והשאר נותן לכלבו. עי' ברא"ש:

רש"י ד"ה אגוזי פרך. או של כה"כ הן. עמש"כ ע"ד בזה לעיל (סו א):

רש"י ד"ה חבית בחבית. דשקיל דמי חדא ושדי בנהרא. כ"נ דצ"ל ונראה דהכא אזיל בשטת הרמב"ם בפט"ז מהל' מ"א הלכ"ט וכמש"כ הכ"מ שם בדעתו דרשב"ג ודר"א לעיל (בספ"ג) חדא היא ותרוייהו אהדדי שייכן אבל שם לעיל לא פירש כן:

תד"ה הא. שהרי ערלה וכלאים וכה"כ אה"נ כו'. עמש"כ לעיל (סו) דנ"ל למחוק מדבריהם תיבת וכלאים:

תד"ה למעוטי. וא"כ פליגי כו' לההיא דפג"ה כו'. והתוי"ט הוסיף גם פרוטות דסוף מעילה ותמוה דהרי הקדש אה"נ הוא ומטבע חשוב כמש"כ התוס' שם (והוא עצמו בשם הכ"מ) וכ"מ כאן בס"ד שהקשה מדוע לא חשיב ההיא דמעילה וג"ז ל"ק דהא תנא ליה התם כמו דמתרץ הש"ס על הא דאגוזי כו':