רש"ש על עבודה זרה נא.

גמרא בצואה לחה. עי' בברכות (כה) ובפרש"י דאדרבה יבשה נפרכת ולא הלחה ונראה דהכא ר"ל לחה כעין שיוצא ע"י שלשול:

רש"י ד"ה ואינה נאסרת. דלא כו' אלא מידי דכעין פנים. דקדוק הרש"א עליו בדבור הסמוך ה"ל להקדים כאן ורש"י נראה דשיגרא דלישנא דלעיל (נ סע"א) נקיט וכן דלקמן ועי' בר"ן:

רש"י ד"ה אי מאתך. וסריס מחמת חולי כו'. וכ' הרש"א דסריס אדם הוי מחוסר אבר. ולי צ"ע בביצים עי' בכורות (לט ב) וקדושין (כה):