רש"ש על עבודה זרה מז:

גמרא דגדר ליה בהיזמי והינגי. וכ"ה ברי"ף והרע"ב שכ' שממלא המקום קוצים וכ"ה לשון הרמב"ם בחבורו פ"ח ה"ה והטוש"ע בר"ס קמ"ג צ"ל שגי' אחרת היה לפניהם והתוי"ט ל"ד שהעתיק לשון הגמ' כפי הגי' שלפנינו על לשון הרע"ב ולא העיר ועי' בהגהות הטור שם:

רש"י ד"ה אבניו. לפי שאין ברירה. ומסיק התוי"ט דאע"ג דקי"ל דבדרבנן יש ברירה וטומאת אשירה דרבנן היא דמשום חומרת אשירה אמרו דא"ב ונ"ל דכן ג"כ דעת התוס' לקמן (סד ב) ד"ה תנ"ה ע"ש היטב דאל"כ דלמא שאני נשתתפו דיש לו חלק מן הדין. אבל ירושה דאינה אלא מדרבנן כדאיתא בקדושין שם אמרינן ברירה וסברת התוי"ט איתא בגמרא לקמן (נב א) משום חומרא דעבודת כוכבים שויא רבנן כטומאה דאורייתא כו' ע"ש והתו"ח הביא בשם הרמב"ם בחבורו דאמרינן גם הכא ברירה משום דרבנן היא ול"ד כלל. א) דהרמב"ם כתב כן לענין הנאה והיא דאורייתא כמש"כ לקמן (נג ב) בס"ד ע"ש. ב) דהרמב"ם לא כתב מטעם ברירה אלא כתב סתם מחצה שלו מותר בהנאה וי"ל דמיירי במכיר או במוכר חלקו בכ"מ שהוא כמ"ש הר"ן וכ"נ שהבינוהו הכ"מ והלח"מ ע"ש:

רש"י ד"ה נדה. דכתיב וכל כו' אשר תשב עליו כו'. טעם זה תמוה דהתם דוקא במיוחדים למושב (ומטעם מדרס ונעשה אה"ט משא"כ אדם הנושאה אינו אלא ראשון כשפירש) ושאר כלים אינם מתטמאין כלל במושבה דלא שייך משא בכלים אלא באדם כדאיתא בפ"ה דזבים והביא זאת בעצמו בשבת (פג ב) ע"ש ועי' בהגהות הב"ח:

תד"ה אבניו. ואפי' כו' כגון כו' של ישראל או כו'. צ"ע מסוגיא דשבת ר"פ ר"ע ע"ש דלרבנן לכ"ע אינה מטמאה לאברים ולר"ע אליבא דר"א שם ג"כ א"מ ולרבה מיבעיא לן שם ומשמע שם דאפי' בהדיוט יכול להחזירה נמי א"מ וע"ש (פג ב) תד"ה אשירה וד"ה כי. וראיתי להרמב"ם בפ"ו מהל' אה"ט ה"ה שכתב דמשמשי אשירה אפי' קצץ מהם כזית מטמא וזו חומריהם יותר מאשירה עצמה ובית אשירה עצמו אבניו כו' מטמאין בכזית ככל המשמשין נראה שהרגיש בזה והבליע ישובו במתק לשונו אשר נתן לבית דין משמשין ואולי מפני שהוא משמש א"ע. ודע כי בכ"מ נשמט מוצאו של דין אבני בית כו' שמטמאין והוא ערוך במשנה שלפנינו שוב מצאתי להמאור בשבת שם שהקשה זאת ומחלק בין אשירה שהיא בתבנית ברי' שיש לה אברים ובין בית ע"ש:

רש"י ד"ה נוטל מה שחדש. הכא בטיל כו' וההוא חדוש שנטל אסור כו'. כצ"ל:

תד"ה בית. הא גבי תפילין אמרי' צר ביה ולא אזמניה. ר"ל הא אם אזמניה נמי אסור ולא בעינן שיעשנו מתחלה לכך אבל ל"י מדוע לא הביאו מרישא דמילתא שם האי סודרא דתפילין דאזמניה כו' צר ביה תפילין אסור כו' ע"ש וע' בסנהדרין (מח) בתד"ה נתנו: