רש"ש על ערכין כו.

גמרא בפיסקא ר' אליעזר כו'. נ"ל דצ"ל אלעזר בל"י וכן לקמן בגמרא דהוא בר פלוגתייהו דר"י ור"ש. ורבי אליעזר היה רבי' דרבהון. ועמש"כ בפסחים (עז):

שם א"ק ואם לא יגאל כו'. כצ"ל בו':

שם לאשר קנהו מאתו יכול יחזור לגזבר שלקחו ממנו. לכאורה מוכח דמפרש דהאי קרא לא קאי אלא אאם נגאלה מהגזבר וכדכתב התוספות לקמן (בע"ב) בד"ה שדה לפום רהיטא כו'. ויש לדחות דודאי לפי הס"ד ע"כ נפרש כן. אבל לפי האמת יל"פ דלעולם חוזרת לבעלים הראשונים אפי' עודה ביד הגזבר וכמש"כ התוספות שם בשם רש"י. אבל מסיפא דנקיט וגאלה אחר משמע דלא כרש"י. וראיתי בת"כ דליתא שם וגאלה אחר:

רש"י ד"ה מ"ט דר"א. ואם לא יגאל לא יגאל עוד. כצ"ל:

תד"ה מ"ט. ואם לא יגאל השדה בעלים ואם מכר כו'. כצ"ל:

תד"ה אילימא. שהרי אם גאלה אחר לימכרנה לבעלים כו'. נראה דר"ל דלמאי איצטרך עוד ללמד שיוכל לגאול ושתהא לפניו כשדה מקנה פשיטא דיכול למכרנה לבעלים אם ירצה. והתוי"ט העתיק לא ימכרנה כו'. וגי' זו ל"י להולמה אם לא בלשון תמיהה: