ר"ש משאנץ על משנה טבול יום ב:ה

הקיפה. יש מפרשין מקפה אבל נראה כי ההיא דפ' העור והרוטב (חולין דף קכ.) מאי קיפה פירמא בשר מצומק שנימחה בקדירה:

החתיכות מותרות. דכיון דקרש לאו חיבור הוא:

וכל העולין עמה חיבור. והשאר טהור:

שניהם חיבור. בין שנגע בקיפה בין שנגע בחתיכות הכל פסול:

פרוסות. של לחם שמניחין עם הקטניות:

מעשה קדירה וקטניות. כלומר קטניות שנתבשלו בקדירה ודרכן להתבקע וכשמתבשלות יפה יפה מתחברות ומצטרפות כמין גוש אבל קודם לכן פרודות ואין מצטרפות:

ימנו. דאם נגע השרץ באחד מן הגושים והם נוגעין זה בזה מונין מהן ראשון ושני:

שמן שהוא צף על פני היין. בפ"ק דשבת (דף ה:) מייתינן לה:

תני"א בתוספת"א [שם] בשר קדש שקרם עליו הקיפה וכן השמן שצף על היין ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא אומר ב"ש אומרים חיבור וב"ה אומרים אינו חיבור: