ר"ש משאנץ על משנה שביעית ד:ז

מאימתי אוכלין. משום דדרשינן לאכלה (ויקרא כה) ולא להפסד כדאמרינן בפ' מקום שנהגו (פסחים דף נב:) ומהאי טעמא ( אמרינן בהגוזל קמא (דף קב.) ובסוכה (דף מ:) אפקטויזין ומשרה וכביסה ואם היה אוכל קודם שיתבשלו היינו להפסד:

הפגין. מלשון התאנה חנטה פגיה (ש"ה ב):

משיזריחו. משיתחילו לבשל מלשון ויזרח לו השמש (בראשית ל״ב:ל״ב):

אוכל פתו בהן בשדה. אבל ללקט כל התאנה ולהכניס לביתו אינו רשאי עד שיהיו גמורין:

ביחלו. אמר רבה בר בר חנה משילבין ראשיהן בנדה (פ"ה דף מז.) בירושלמי (הלכה ו) מהו ביחלו אמר רבי חייא בר בא כמה דאת אמר וגם נפשם בחלה(זכריה יא) כלומר שלא נתבשלו יפה:

חייב במעשרות. כדתנן במס' מעשרות (פ"א משנה ב) התאנים משיבחילו:

ירושלמי (שם) ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול וכתב מן השדה תאכלו את תבואתה (שם) ר' חייא בר אבא אמר ב' תבואות הן אחת בבית ואחת מן השדה: