ר"ש משאנץ על משנה שביעית ג:ו

של משוי שנים שנים. שיש באחת משוי ב' בני אדם הרי אלו ינטלו כולן ואפי' הקטנות דאילו גדולות אפי' א' ואפי' מונחת בארץ ואפי' ג' ניטלת על הכתף תנן לקמן דבאות מ"מ ולא מיחזי הכא כמפנה הגדר לעשות מקומו שדה:

שיעור גדר י' טפחים. בירושלמי (הל' ד) מייתי הא דתנן בפרק י"ד דאהלות (מ"א) במה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שגבוה ג' נדבכין שהן י"ב טפחים ופריך אמתני' דתנן שיעור גדר עשרה טפחים מה אנן קיימין אם כשהיו ב' נדבכין ניתני ח' טפחים אם כשהיו ג' ניתני שנים עשר טפחים אמר רבי יוסי חצי טפח לסיתות מכאן וחצי טפח לסיתות מכאן וכן לחבריה נמצאו ג' נדבכין של עשרה טפחים:

פחות מיכן מחצב. ואינו נוטל כולו אלא גוממו ומניח מן הסלע בארץ טפח כדי שלא יהא ראוי לזריעה בירושלמי (שם) אמרו פחות מיכן אינו לא מחצב ולא גדר:

בד"א. האי דלא יפתח מחצב והאי דגוממו:

מה שהוא רוצה יטול. דלא מיחזי כמתקן שדה כיון דלאו דידיה הוא ואפילו בשלו נמי לא מיחזי כמתקן כיון דהתחיל מערב שביעית: