ר"ש משאנץ על משנה פרה ד:ג

שלא בעצים. שהצית בגופה של פרה:

כשרה. דלא כתיב עצים אלא ושרף סתם:

הפשיטה ונתחה כשרה. דאת עורה ואת בשרה כתיב (במדבר י״ט:ה׳) רצה בהפשט ונתוח רצה במחובר:

אין מחשבה פוסלת בפרה. ואפי' בהזאות חישב כגון שוחט ע"מ להזות מדמה למחר דכי האי גוונא לתנא קמא פסולה דחטאת קרייה רחמנא דדוקא לאכול ולשתות הוא דמכשר דבכל הקרבנות נמי כשר כדתנן בפרק כל הפסולין (זבחים דף לה.) לאכול דבר שאין דרכו לאכול כשר כגון מאכילת מזבח לאדם ור' אליעזר לטעמיה דבשלא לשמה נמי מכשר בריש פירקין: תניא בתוספתא [פרק ג] לעולם מרבין לה עצים אמר ר' יהודה אף כשהיו מרבין לה לא היו מרבין אלא חבילי אזוב ומפני שאפרו יפה ומרובה פי' יפה שאין נעשה פחמין כשאר עצים ובספרי קתני ר' יהודה אומר ישרף שלא ימעט לה עצים מרבה הוא לה חבילי אזוב חבילי אזוב יון בשביל לרבות את האפר: