ר"ש משאנץ על משנה פרה יא:ג

בין טהורה המים טמאין. דטהרת תרומה טמאה היא אצל החטאת:

והאוכלה חייב מיתה. דנטמא במי חטאת ותרומה בטומאת הגוף במיתה ואע"ג דדבילה נמי טמאה ובפרק כל הבשר (חולין דף קיג:) אמר שמואל משום ר' אלעזר פרט לזו שמחוללת ועומדת מתניתין דלא כוותיה ואע"ג דתרומת פירות דרבנן האי חייב מיתה לאו דוקא אלא סימנא בעלמא כמו שפירשנו בריש מסכת מעשרות אי נמי בתרומת בכורים דשבעת המינים דאורייתא:

ר' יוסי אומר בטהורה המים טהורין. ובהדיא א"ר יוסי בתוספתא אין הטהור לתרומה מטמא את מי חטאת:

שהכניס ראשו ורובו. מעלה בעלמא: תניא בתוספתא [פ"י] דבלה של תרומה שנפלה לתוך מי חטאת נטלה ואכלה אע"פ שיש בה כביצה בין טמאה בין טהורה טהורין אם כן אין טהרה לחטאת שאני אומר נטמא המזה במים וחזר המזה וטימא את המים נטמא האזוב וחזר האזוב וטימא את המים אמר ר"מ בד"א בזמן שתחבה בכוש או בקיסם אבל נטלה בידו נטמא וטמא את מי חטאת ר' יוסי ור"ש אומרים אין הטהור לתרומה מטמא את מי חטאת. פי' בין טמאה בין טהורה טהורין. ברייתא זו כתובה בטעות דמאי אע"פ ומאי א"כ אלא הכי גרסינן אע"פ שיש בה כביצה בטמאה טמאין ובטהורה טהורין א"נ גרסינן אם אין בה כביצה בין טמאה בין טהורה טהורין. א"כ כלומר שא"ת בכל ענין המים טהורין. שניטמא הנוטלה וחזר וטימאם אין טהרה למי חטאת: