ר"ש משאנץ על משנה פרה א:ג

וכולם מיום ליום. דכבש בן שנה אין נחשב בן שתי שנים להפסל כ"ז שלא עברו עליו י"ב חדש מיום ליום דבתר שנתו אזלי' ולא בתר שנה של מנין עולם להחשב תשרי ראש השנה ובשילהי יוצא דופן (נדה דף מז:) נפקא לן מקראי וכן אילים בני שתים דלא נחשב איל עד שיכלה שלשים יום בשנה שניה שלו ולא של מנין עולם:

פרכדיגמא. למטבע שנפסל קורין בלשון יון כן וכן זה חסר מתורת איל:

מביא עליו נסכי איל. בפרק קמא דחולין (דף כג.) קאמר ר' יוחנן או לאיל לרבות את הפלגס ובר פדא אמר מייתי ומתני: תניא בתוספתא (שם) כבשים בני שנה האמורים בתורה שלש מאות וששים וחמשה כנגד ימות החמה. וחכמים אומרים מאחד בניסן לאחד בניסן מתשעה באב לתשעה באב נתעברה שנה נתעברה לו: