ר"ש משאנץ על משנה עוקצים א:ב

בזמן שהם לחים. חשיבי שומר ואכולה קאי:

והפיטמא שלהם. כעין פיטמא של רמון יש לשום ולבצלים והוי שומר ומצטרף.:

והעמוד שהוא מכוון כנגד האוכל. פירוש בערוך כשיזקינו הכרישין והקפלוטות והבצלים יעשה באמצעיתם כמין עמוד ובראשו תורמל ובו הזרע:

שרשי החזרים. משמרין את החזרת וחזרים כמו חזרת:

והנפוס. פי' בערוך * דהא דאמרינן בפרק המדיר (כתובות דף עה.) דנפסא גברא דקולסא גברא היינו שומר ירקות כגון נפוס וקולסי כרוב:

הסיב. פי' בערוך יש לצנון כמין חוטין בראשו שהוא נטוע בארץ ושמו סיב: המינתא והפיגם. מיני ירקות הן ובפרק מפנין (שבת דף קכח.) אמרינן מאי אמינתא אניניא ופי' בערוך *מינט"א בלע"ז והוא עשב המוציא ריח ומביאין אותה עם הגמי בבית הכנסת לריח טוב ואית דגרסי אמיתא:

שעקרן לשתלן. במקום אחר:

השדרה של שבולת. חוט האמצעי שהחטין קבועין בו:

והלבוש שלה. קליפת החטין והוא המוץ:

הסיג של רצפות. פי' בערוך העפר שעל שרשי הירק מצטרף שהוא שומר כדתני עלה בתוספתא [דטבול יום פ"ג] ר"א אומר הסיג של אשכול ושל רצפות מצטרף מפני שהוא משמר את האוכל וי"מ שהוא עלה כרוך על הרצפות: