ר"ש משאנץ על משנה אהלות טו:ו

כלים שכנגד היציאה טמאין. כגון בית שהוא שמונה אמות מן המזרח למערב ומן הצפון לדרום ויש בו פתח רחב אמה בקרן מזרחית דרומית ומילאהו תבן מכותל צפונית עד הפתח ואמה שכנגד הפתח פנויה מכלום עד כותל מערבי כל שכנגד הפתח והיא נקראת יציאה שיוצאין ונכנסין דרך שם להוציא תבן ולהכניס וכשאין בינו ולקורות פותח טפח נחשב כחצץ:

וטומאה בפנים. היינו במקום התבן:

כלים שכנגד היציאה. היינו באמה שכנגד הפתח והיא נקראת יציאה שכנגד הפתח:

כלים שבפנים. היינו בתבן:

אם יש במקומם טפח על טפח על רום טפח טהורין ואם לאו טמאים. דכחצץ דמי:

אם טומאה בבית כלים שבחצץ שאין בו טפח טמאים ואם יש בין תבן ולקורות פותח טפח לא נתבטל התבן ההוא להחשב כחצץ והרי הוא כשאר כלים שבבית ואין מציל על מה שבתוכו בין יש במקומן טפח בין אין במקומן טפח: תניא בתוספתא [שם] בית שהוא מלא תבן ויש בינו לבין הקורות פותח טפח וטומאה בפנים כל שכנגד יציאת הטומאה במלואו של פתח טמא ובאכסדרה אינו טמא אלא כנגד הטומאה:

מן הקורות ולחוץ. פי' ויש בינו לבין הקורות פותח טפח משום אכסדרה נקטיה דבית אפילו אין בין התבן לתקרה פותח טפח טומאה בפנים כלים שביציאה טמאין כדקתני מתני' ובאכסדרה אם האכסדרה מליאה תבן ודרך אכסדרה שאין לה כי אם שלש מחיצות ומחיצה רביעית פרוצה כדתניא בשילהי לא יחפור (בבא בתרא דף כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה ורוח צפונית אינה מסובבת הילכך אע"פ שוש בין תבן לתקרה פותח טפח מועלת קמירת התבן מן טומאה ולפנים לצד כותל האמצע דגבי בית שיש לה ארבע מחיצות נחשב הכל אחד והוי כשאר חפצים שדרך להניח בבית אבל לאכסדרה שאין לה מחיצה רביעית אין נחשב הכל אחד אבל מן הטומאה ולחוץ על פני כל התקרה טמא ומסתבר דכי מהני קמירת התבן מן הטומאה ולפנים היינו דוקא בשיש במקום כלים הקמורים בתבן טע"ט על רום טפח והא דמהניא קמירת התבן לצד פנים טפי מלצד חוץ משום דדרך טומאה לצאת ואין דרכה להכנס: