ר"ש משאנץ על משנה אהלות יד:ה

זה ע"ג זה. ומכוונין זה כנגד זה כמו קורות הבית והעליה בזמן שהן מכוונו' לעיל פי"ב (מ"ה):

יש בהן פותח טפח. דכל אחד רוחבו טע"ט:

וביניהן פותח טפח. התחתון גבוה מן הארץ טפח והעליון גבוה מן התחתון טפח:

טומאה תחתיהן. טומא' תחת התחתון כל מה שתחתיו טמא מה שעל גביו טהור דחוצץ: ביניהן. אם יש טומאה בין תחתון לעליון כל מה שביניהן טמא אבל מה שתחת התחתון ומה שעל העליון טהור דחוצץ:

על גביהן. ע"ג העליון:

כנגדו. כנגד הטומאה עד הרקיע טמא וכל השאר טהור:

תחתיהן וביניהן טמא. דבין שהטומאה תחת התחתון בין שהטומא' ביניהן אותו העודף שהעליון יותר על התחתון טפח מערב הטומאה בכל מקום אבל מה שהעליון טהור דחוצץ:

על גביהן. על גב העליון:

טומאה תחתיהן. תחת התחתון:

תחתיהן וביניהן טמא. דאותו העודף מערב את הטומאה ביניהן ומביא הטומאה למה שתחתיהן. ביניהן אם הטומאה ביניהן או למטה בארץ:

תחת המותר. דהיינו כנגד העודף ולא תחת התחתון:

רבי אליעזר אומר תחתיהן וביניהן טמא. דאע"ג דליכא טפח בעודף מביא את הטומא' לתחת התחתון הואיל ועודף עליו דרבי אליעזר לטעמיה דאמר לעיל טומאה תחת הזיז הבית טמא אע"פ שאינו אוכל בפותח טפח:

ביניהן ותחת המותר טמא. מה שבין שני הזיזין מה שתחתיהן בארץ כנגד המותר טמא:

ותחתיהן טהור. מה שתחת התחתון דכיון דאין במותר טפח אין הטומאה באה תחת התחתון: