ר"ש משאנץ על משנה אהלות י:ד

ארובות זו ע"ג זו. כגון ארובה שבין בית לעליה ויש עוד ארובה אחרת בגג העליה מכוונת כנגדה ובכל אחת פותח טפח בין מלמעלה בארובה העליונה בין מלמטן בארובה התחתונה:

הכל טמא. אפילו מה שבעליה אע"פ שנתן בתחתונה ולא בעליונה דכיון דדבר המקבל טומאה הוא ואינו חוצץ בפני הטומאה שבבית אמרינן גוד אסיק ורואין אותן כאילו הוא נתון על פי ארובה ועירב את הטומאה ומיהו לא יתכן כלל לפרש כן דאטו מי עדיף משאם היתה טומאה בעליה עצמה כנגד ארובה ונראה לפרש דהכל טמא היינו בין מה שתתת המאהיל בין מה שלמעלה כנגד ארובה א"נ בין מלמעלן בין מלמטן לא שנתנן בזה או בזה אלא שנתנן בשתיהן ולכך אע"פ שטומאה בבית גם העליה טמאה דאין דבר טמא חוצץ והרי נסתמה הארובה העליונה ומערבת את הטומאה. ואם נתן דבר שאינו מקבל טומאה ממנו ולמטן טמא דמערב טומאה. ממנו ולמעלן טהור דחוצץ בפני הטומאה: