ר"ש משאנץ על משנה נגעים יב:ב

שאחד מצדדיו. ארבע כתלי הבית שאחד מהם מחופה בשייש ואחד מהן הסלע הוא הקיר דהיינו צור דמששת ימי בראשית ואחד מהם כותל של לבנים ואחד מהם כותל של עפר ויש לפרש דאו או קתני דארבע קירות הבית בעינן ראוים ליטמא בנגעים ואם חסר אחד שאינו ראוי אין מטמא הבית בנגע ואבני שייש אינן ראויין לבוא בהן נגע:

שלא היו בו אבנים ועצים ועפר. ה"נ או או קתני דאי לית ביה כלל היכא נראה הנגע אלא שאין בו אחד מהן קאמר:

ואחר כך הביאו אבנים ועצים ועפר. ובנה בו דבעינן שיהא בית קודם ראיית הנגע וכן גבי בגד בעינן בגד תחלה דהיינו שלש על שלש ואחר כך נגע:

תניא בתורת כהנים אין לי אלא שארג בו שלש על שלש בגד שלא ארג בו שלש על שלש מניין תלמוד לומר והבגד. ברייתא זו משובשת בכל הספרים דפחות משלש על שלש אין מיטמא בנגעים ודינה להיות כדתניא בפרק במה מדליקין (שבת דף כו.) בגד אין לי אלא בגד שלש על שלש מניין ת"ל והבגד דאי לאו והבגד הוה אמינא דוקא בגד שלם כמו שנארג מתחלתו אם גדול אם קטן:

תניא בתחילת תורת כהנים בברייתא דרבי ישמעאל דבר הלמד מסופו כיצד ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (ויקרא י״ד:ל״ד) משמע שיש בו אבנים ועצים ועפר בית שאין בו אבנים ועצים ועפר במשמע כשהוא אומר (שם) ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית דבר למד מסופו שאין הבית מיטמא בנגעים עד שיהא בו אבנים ועצים ועפר: