ר"ש משאנץ על משנה נגעים י:ח

ובו שער צהוב טמא. שער צהוב מטמא בין בתחלה בין בסוף שבוע ראשון בין בסוף שבוע שני בין לאחר הפטור:

נולד בו שער שחור טהור. או בצמח אף על פי שאינו מבוצר ואי במשוייר במבוצר דרחוק מקמת הראש מקום שתי שערות כדאמרן:

אף על פי שהלך לו שער שחור טהור. דכיון דנטהר הצהוב תו לא מטמא אף על פי שנשאר השחור אבל אם החליטו בפסיון ובא השחור וטהר את הפסיון ואחר כך נולד השחור חוזר הפסיון ומטמא או שפשה וכנס וחזר ופשה לא אמרינן כיון שטהר הנתק תו לא מטמא:

ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון כל נתק שטיהר שעה אחת. בין שהחליטו בפסיון וכנס או שבא שער שחור וטהרו בין שהחליטו בשער צהוב ובא שער שחור וטהרו ואחרי כן הלך השחור או מה שכנס חזר וניתק שוב אין לנתק זה טומאה לעולם ואע"ג דקיימן סימני טומאה שלו כגון שער צהוב ופסיון ולא מיבעיא בהני דכבר טהרו בשער שחור אלא אפי' פשה אחר שהלך השחור או נולד בו שער צהוב אחר כיון שטהר הנתק כבר שוב אין לו טומאה דנעשה נתק זה כבהרת פחותה מארבע מראות שנולדו בה סימני טומאה דלא מטמו:

ר"ש אומר כל שער צהוב שטהר שעה אחת. כגון האי דהוה קאי בשעה שבא השחור אין לו טומאה לעולם אבל אם אחר שהלך השחור נולד בנתק שער צהוב אחר כן או פשה אחרי כן טמא דכל שטהר לא אמרינן:

תניא בתוספתא [פ"ד] רבי יהודה בן נקוסא אומר משום ר"ש כל נתק שהחליטו שער צהוב דק והפסיון הלכו להן אין עלולין לשמש טומאה עולמית נתק כחצי גריס בראשו ובזקנו יסגיר עמד בו שבוע אחד יתן לו שבוע שני עמד בו שני שבועות יפטור אחר פטור נולד לו שער צהוב דק ופסיון טמא נולד לו שער שחור או שנכנס שער שחור מן הצד טהור הלך שער שחור מן הנתק הניח שער צהוב במקומו טהור ולא עוד שהוא טהור אלא שמציל מיד שער צהוב דק והפסיון הבאין אחר הנתק. נתק כגריס בראשו ובזקנו בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני נולד לו שער צהוב דק והפסיון טמא נולד לו שער שחור או שכנס שער שחור מן הצד טהור הלך שער שחור והניח שער צהוב במקומו טהור ולא עוד שהוא טהור אלא שמציל מיד שער צהוב והפסיון שבא אחר הנתק. נתק כגריס בראשו ובזקנו בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני כנס שער שחור מן הצד טהור חזר ונתק טמא משום פסיון. פי' אין עלולין לשמש טומאה עולמית. ר' יהודה בן נקוסא משום ר' שמעון ור' שמעון בן יהודה משום ר' שמעון דמתני' קיימי בחדא שיטתא ולית להו הא דתנן לעיל החליטו בשער צהוב הלך שער צהוב וחזר שער צהוב הרי הוא כמות שהיה וכן החליטו בפסיון והלך הפסיון וחזר הפסיון הרי הוא כמות שהיה דאינהו סברי כיון דטהר הנתק שוב אין לו טומאה:

בראשו ובזקנו. כלומר או בזקנו. שער צהוב דק ופסיון כלומר או פסיון:

טמא. אף על פי שנטהר הנתק כשפטרו ושמא בהא מודה ר' יהודה בן נקוסא כיון דעדיין לא בא לידי החלט:

או שכנס שער שחור מן הצד היינו משוייר דמציל כגון שפשה הנתק ובאותו פסיון נשארו שתי שערות שלא נתקו ואף על גב דקאמר מן הצד לא שיהו מקורבות לקמת הראש דהא לעיל תנן המשואר אינו מציל אלא א"כ רחוק מן הקמה מקום ב' שערות והא דקתני הכא מן הצד משום דפסיון הוי חוץ לנתק קרי ליה מן הצד ולעולם דמרוחקות מן הקמה מקום שתי שערות:

ולא עוד שהוא טהור כלומר לא מיבעיא שהוא טהור אלא דאצולי נמי מציל על סימני טומאה הבאין אחרי כן בנתק כגון שבא אחרי כן שער צהוב ופסיון דהאי צהוב דמעיקרא נחשב כשחור המשוייר דמציל והשתא הא דלא כר' יהודה בן נקוסא דלדידיה הצלה נמי לא בעי וכר' שמעון דסיפא דמתני' לא מיתוקמא:

בסוף שבוע ראשון ובסוף שבוע שני כלומר או בסוף וברישא אשמועינן בנולד אחר הפטור והשתא קמ"ל בנולד בסוף שבוע ראשון או בנולד בסוף שבוע שני וכולם דינם שוה:

בסוף שבוע ראשון או בסוף שבוע שני כנס שער שחור מן הצד טהור דאי אפשר לטמאותו בשום ענין דלא הוה בו מעולם סימני טומאה דאפי' חשבת ליה פסיון הא איכא הנך שערות דמטהרי:

חזר ונתק טמא משום פסיון. דהנך שערות דנשתיירו סוף הפסיון ואגלאי מילתא דהשתא הוא דגמרי ואפילו מאן דמטהר הכא מודה דטמא דהיכא דהחליטו בפסיון ושוב כנס שער שחור ואחרי כן נתק התם הוא דאמרי' כיון דטהר שעה אחת שוב אין לו טומאה לעולם אבל הכא לא הוחלט בהאי נתק מעולם וכשהתחיל לפשות לא פשה בבת אחת והשתא הוא דנגמר: