ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ו:ו

זובו של זב. כולהו דמטמו נפקא לן בפ' דם הנדה (נדה דף נה:)):

דם מן המת. כלומר אדם שמת דהא כל הני תנאי אתנא קמא קיימי מר ממעט האי ומר ממעט האי ולא כמו שפירש בקונטרס בפ' שני דחולין (דף לה:) דבדם בהמה שמתה איירי דכאן מוכח דבאדם איירי ועוד דאם כן ליתני דם המתה ובעי למידק מינה התם לר' שמעון הא דם שחיטה מכשיר ומסיק לא הא דם חללים מכשיר ושם הארכנו בדבר:

והיא טהורה. לפי שלא הוכשרה: