ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ד:ז

ידיו טהורות. דלא בעינן כונה לחולץ כדאיתא בפ"ב דחולין (דף לא.):

אינן בכי יותן. דלא אחשבה להך נפילה:

ואם בשביל שיודחו ידיו. נתכוין ליטול הפירות מן המים ידיו טהורות וב"ש הוא דהא נתכוין:

ופירות הרי הן בכי יותן. ומקבלין טומאה מכאן ולהבא דאחשבה להך נפילת פירות ליטול ידיו בהגבהתן והוה ליה משקה שסופו לרצון דאע"פ שאין תחלתו לרצון הרי זה בכי יותן:

תניא בתוספתא (פ"ב) פירות שנפלו בתוך אמת המים ופשט מי שידיו טמאות ונטלן ידיו טמאות והפירות טהורים ואם חישב שיודחו ידיו ידיו טהורות ופירות בכי יותן. פי' ידיו טמאות קסבר האי תנא דחולין בעו כוונה ופלוגתא דתנאי היא בפרק שני דחולין (לא.):