ר"ש משאנץ על משנה מכשירין ד:ב

אב הטומאה. כי ההיא דתוספתא שהבאתי בפ"ק דזב וטמא שהיו מהלכין בדרך:

ואם נער. מלשון הנוער אגודה של ירק דפ"ק:

להקר. מפני החום:

או לידוח. שהיה מלוכלך בטיט ובצואה:

בטמא טמאים. ואם נפלו על הפירות הכשירום וטמאום:

ובטהור. כלומר אם העומד תחת הצנור טהור: