ר"ש משאנץ על משנה מעשרות א:ז

משיקפה. משמסיר החרצנין והזגין מלמעלה בתוך בור של יין דבקיפוי דבור איירי כדמסקינן בפרק רבי ישמעאל (עבודה זרה נו.):

עוקה. גומא שלפני הבור והשמן מתכנס ונצלל שם:

עקל. של בית הבד:

הסמל. מפרש בפרק המוכר את הבית (בבא בתרא דף סז:) מפרכתא (יב):

מבין הפסים שמן היוצא מבין הנסרים:

חמיטה. עוגה דקה בעודה חמה כשיצא מן התנור מחליקין פניה בשמן ובריש טבול יום (מ"א) שנינו האופה חמיטה על גבי חמיטה ואע"ג דחמה היא לא מבשל יותר וכן לתמחוי אע"פ שהוא חם דכלי שני אין מבשל:

אבל לא לקדרה ולא לאילפס כשהן מרותחין (יג) דכיון שמתבשל שם חשוב כגמר מלאכה כאילו ירד לעוקה אי נמי אתי למיכל אכילת קבע:

לכל הוא נותן. בשבת בפרק כירה (שבת מב:) תנן כי האי גוונא (יד):