ר"ש משאנץ על משנה מעשר שני ב:ט

הפורט סלע. הכא מיירי שהביא בירושלים סלע של מעשר שני ובא אצל שולחני לקנות בו פרוטות להוציאם לצרכי סעודה ולעולם ב"ש דוקא קאמרי בכל הסלע מעות שלא יצטרכו לקנות ב' פעמים וליתן ב' קולבנות וב"ה לא חיישי והשתא ניחא דלא תני לה בעדיות אבל סוגיא דירושלמי איפכא דב"ש מקילים וב"ה מחמירים דחיישינן שמא יוזלו פרוטות א"נ שלא ישהה בעיר עד שיוציא את כולן ויפקידם בעיר עד רגל אחר והפרוטות מתעפשות:

לפני חכמים. בסוף פ"ק דסנהדרין (דף יז:) דהיינו רבי שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי:

ברביעית. כלומר ברובע סלע יקח ברביעית ממנו מעות שיקח כל ג' רביעית דינר [כסף] ורביעית דינר מעות:

ד' אספרי כסף. הדינר ה' אספרי ובאספרא אחד יקח מעות:

יניחנו בחנות. סברי ב"ש דאין פורטין כלל אלא מניחה אצל חנוני ואוכל כנגדה עד שתכלה ובירושלמי (שם) אמרי' מאי טעמא דשמאי שמא ישכח ויעשה אותן חולין: