ר"ש משאנץ על משנה כלאים ה:ו

כשאגיע לו. אע"פ שהוסיף מאתים עד שלא הגיע מותר מאחר דאינו מתעצל בכלאים אבל כשיחזור אסור משום דנתייאש דכוותיה בבבא בתרא (פ"א דף ג.) גבי מחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור דכשנתייאש ולא גדרה קידש אבל לא נתיאש שלא נתעצל ומתעסק בכל שעה לגדור ולא הספיק עד שהוסיף מאתים לא קידש:

ירושל' (הל' ה') ר' יוסי בר"ת אמר בפועל שנו בעל הבית שעוסק במלאכתו עשו אותו כפועל בעל הבית שקיים ירקות שדה בכרם אסורים בין לו בין לאחר פועל שקיים ירקות בכרם אסורין לו ומותרין לכל אדם וקשיא אם אסורין לו יהו אסורים לכל אדם ואם מותרין לכל אדם יהו מותרין גם לו אלא כר"ש דאמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו אע"ג דר"ש אמר אין אדם מקדש דבר שאינו שלו מודה הכא שאסור לו ואם ליקטן אחר [כך] הוא אסור [בין] לו בין לכל:

אם הוסיף במאתים אסור. דבית ר' ינאי משערין כהדין ירבוזאי כיצד הוא בודק ר' ביבי בשם ר' חנינא לוקט אחד ומניח אחד מה שזה פוחת זה מוסיף. פי' כשליקט ירבוז אחד ומניח אחד בכרם וגדל אותו שהניח עד שהוסיף פחות ממנו אחד ממאתים שבו א"כ הוסיף מאתים ואסור: