ר"ש משאנץ על משנה כלים ז:א

יש קלתות של כסף ושל זהב כדאשכחנא בפ' החובל (בבא קמא דף צב.) ובפ' האשה שנפלו (כתובות דף פב:) אבל הכא בשל חרס כעין קופות קטנות דומה לקלתה שלנו ועיקר תשמישן לשפות עליהם קדירה והגחלים בתוכן כעין כירה ושם אותו כלי קלת ולהכי קתני שנפחתה ולא קתני שנפחתו כלומר שנפחתה הקלת שנרחב מקום מושב הקדירה פחות משלשה טפחים טמאה הקלת אבל שלשה טפחים או יותר דאין ראוי לתשמיש שהחום יוצא ואין הקדרה מתבשלת טהורה הקלת:

נתן אבן או צרור למעט (או) הפחיתה אינה חיבור אלא אם כן מרחה בטיט ולא ממעט ליה: וזו היא תשובת רבי יהודה שנחלקו רבי יהודה וחכמים בפ"ה לעיל. והביא רבי יהודה ראיה מכאן לדבריו דכי היכי דבעינן הכא מסיק מלמטן וקדרה בשלה מלמעלה הכי נמי התם: