ר"ש משאנץ על משנה כלים כט:ב

שלש כסתות של צמר. המונחות במטה או שש של פשתן ונגע טמא בא' מהן נטמאו כולן או אם הזה על אחת מהן טהרו כולן ונראה דאיירי במחוברין זו לזו כשלל של כובסין וכשיטה זו מיפרשא כולה מתני' ועוד יש לפרש כעין אורגים שלנו האורגים מפות מניחין הפרש בין מפה למפה שמחוברות. חוטי השתי ואין בו ערב וכן היו עושין אורגין כסתות וסדינים. וכל הני דתנן הכא כל אחד במניינו חשיב חיבור יותר מכאן לא:

סובריקין. אית דאמרי סווריקין בוי"ו ואית דאמרי ספריקים ובפרק כל כתבי (שבת דף קכ.) מני ליה גבי י"ח כלים ופי' בערוך מכנסים והגאון פי' כלים שמלבשים בהן הידים עד האציל ויש בהן בתי אצבעות:

גלובקרין. היינו גלופקרין דפ' השולח (גיטין דף לה.) ובפרק במה טומנין (שבת דף נא.) נוטל את הסדינין ומניח את הגלופקרין כסות עבה של צמר:

ואינם חבור להזאה. לחומרא: