ר"ש משאנץ על משנה כלים יח:ז

כרע של מטה שהיתה טמאה מדרס. אע"ג דמכי פירשה מן המטה טמאה מדרס נטהר כאן דלחודה קאי ואנן בעינן קצרה ושתי כרעים מ"מ חוזרת לטומאתה ואפילו חיברה למטה אחרת הטהורה כל כמה דכל פרקיה קיימין שהמטה שמונה פרקים:

טומאת שבעה. כגון שנגעה המטה במת ואח"כ פירשה הימנה כרע זו:

טומאת ערב. כגון שנגעה בטמא מת:

והמטה טהורה. דלא נטמאת בנגיעה זו הכרע דראשון דאין אדם וכלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה:

וכן השן של מעדר. כלי עץ שיש לו שינים ומהפכין בו את התבן וכדפרישית לעיל ספי"ג דאינו מקבל טומאה אא"כ שיניו של מתכת כדתנן התם ולפי שהשינים של פרקים ונעוצים בו דינו כדין מטה שהיא של פרקים. והאי וכן אטומאת שבעה קאי דאין מעדר מטמא מדרס: