ר"ש משאנץ על משנה כלים יז:יא

במדה. לפי שיש מדברית וירושלמית וצפורית ושל מדבר קטנה משל כולן:

מדת הלח. הין וחצי הין:

לפי מה שהוא. בין קטן בין גדול:

קומץ המנחה. כדכתיב (ויקרא ב) וקמץ (צ"ל משם) ממנו מלא קומצו:

וחופן הקטרת ביום הכפורים. כדכתיב (שם טז) ומלא חפניו קטרת סמים דקה:

כמלא לוגמיו. אם שתה ביום הכפורים חייב כדתנן פרק בתרא דיומא (דף עג:) ולפי לוגמיו דשותה משערינן:

מזון שתי סעודות לעירוב. פ' בכל מערבין (עירובין דף ל:) לימא מתני' סומכוס היא דאמר מידי דחזי ליה בעינן דתנן אין מערבין לישראל בתרומה אלא בחולין ואמרינן נמי התם לימא פליגא אדרשב"א דאמר מערבין לחולה ולזקן לפי מזונו לרעבתן בבינונית ומסיק תרגמא הא דקאמר לפי מה שהוא אדם בזקן וחולה ולקולא ולאו לרעבתן לחומרא דבטלה דעתו:

מתכוונים להקל. ר"מ סבר בשבת אכיל איניש טפי דבסים תבשיליה ואמר (עירובין דף פב:) אמרי אינשי רווחא לבסומי שכיח ור' יהודה סבר כיון דבשבת סעיד איניש שלש סעודות אינו מרבה לאכול כל כך בכל סעודה. ובפ' כיצד משתתפין (שם) מפרש שיעורא דרבי מאיר ורבי יהודה ויתכן דכל הני תנאי פליגי את"ק דברייתא וקיימי אפילו אחולה וזקן וכולהו משערינן בבינוני ולת"ק חולה וזקן לפי מזונו:

משלש לקב. דהיינו תשעה סעודות לקב:

מככר בפונדיון. ככר הלקוח בפונדיון מן הנחתום בנמכרין ארבע סאין בסלע ולפי חשבון זה חצי קב הוי ב' סעודות דשש מעות כסף דינר ומעה שני פודיונים נמצא דינר י"ב פונדיונים והסלע ד' דינרין נמצא סלע מ"ח פונדיונים וסאה ששת קבים נמצא לד' סאין כ"ד קבין הוו מ"ח חצאי קבין חצי קב בפונדיון אבל בפרק כיצד משתתפין (שם) מסקינן צא מהן מעה לחנוני והוי רביע הקב בפונדיון ולרבי יוחנן בן ברוקא ח' סעודות בקב: