ר"ש משאנץ על משנה כלים יד:ח

של ארכובה. פירש גאון וכן ערוך כדגרסינן בפרק הקומץ רבה (מנחות דף לג.) מזוזתא דבי רבי דעבידה כמין נגר ומפרש לא כנגר המוטל לגמרי אלא כאיסתוירא כי שוקא וכרעא דאדם דדמיא לנו"ן דכפופה דמיניה כייף ומיניה זקיף וכן מפתח שמתכפל בארכובה עם השוק שמו מפתח של ארכובה:

ושל גם. פירש גאון וכן בערוך שהוא כשוק עם הרגל שאינו נפשט ולא הבנתי דבריו מה יש בין של ארכובה ושל גם ובפ"ק דפסחים (דף ח:) ובפרק כיצד מעברין (עירובין דף נה.) רגילין לפרש כמין גם כמו ג' יוונית שהוא כמין ך':

היו בו חפים. כשנשבר מתוך גומו נשתיירו בו חפים או נקבים:

חפים. הם שינים:

נקבים. שנכנסים בהם שיני המנעול זה לתוך זה: לא ניטלו ולא נסתמו אלא נפרצו שנתעקמו החפים ונתרחבו הנקבים שנדבק נקב אל נקב:

מסננת של חרדל. כמין נפה של מתכת נקובה כנקבי הנפה והמים יוצאים מלמטה והחרדל נשאר מלמעלה וכאן נפרצו ג' נקבים ונעשו אחד יוצא מהם החרדל:

מלמטה. מדקתני מלמטה משמע ששתים הן זו על גב זו והתחתון נקביו דקין יותר מן העליון:

אפרכס של מתכת. עושין לחרדל אפרכס קטנה כעין שעושין לרחיים ותשובה כלי: תני"א בתוספ' [שם] מפתח של רכובה שנשבר מתוך רכובתו ר"מ מטמא ורבי יהודה מטהר רשב"ג אומר חילוף הדברים. מסננת של חרדל שנחלקה לארכה טהורה לרחבה אם משמשת מעין מלאכתה ראשונה טמאה ואם לאו טהורה. אמר ר"א בר' צדוק לא נחלקו ב"ש וב"ה על המסננת של חרדל שנפרצו בה ג' נקבים מלמטה זה בצד זה שהיא טהורה על מה נחלקו על השינים שב"ש מטמאין וב"ה מטהרין: