ר"ש משאנץ על משנה כלים יא:א

פשוטיהן טמאין. דלא אתקוש לשק:

לטומאתן הישנה. שמעון בן שטח גזר על טומאה ישנה כדאמרינן בפ"א דשבת (דף טז:) ובכלי מתכות דוקא גזר ולא אשאר כלים והטעם פירשתי לעיל בריש פ"ב:

אלא לטומאת הנפש. סבר לה כמ"ד טעמא בפ"ק דשבת משום גדר מי חטאת. והא דאמרינן התם הניחא למ"ד לכל הטומאות אמרו פלוגתייהו הכא: