ר"ש משאנץ על משנה ביכורים ב:ד

במחובר לקרקע. כדתנן לקמן אדם יורד לתוך שדהו ונפקא לן בירושלמי (שם) מדכתיב (במדבר י״ח:י״ג) בכורי כל אשר בארצם:

כל שדהו בכורים. דכתיב (יחזקאל מד) כל בכורי כל

וחייב באחריותם. דכתיב (שמות כ״ג:י״ט) בכורי אדמתך תביא בית ה':

וטעונין קרבן. נאמר כאן שמחה ונאמר להלן שמחה מה להלן שלמים אף כאן שלמים:

ושיר. נאמר כאן טוב ונאמר להלן (יחזקאל ל״ג:ל״ב) יפה קול ומטיב נגן:

ותנופה. דכתיב (דברים כ״ו:ד׳) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לרבות הבכורים שיעענו תנופה כרבי אליעזר בן יעקב (סוכה דף מז:) ובפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף סא.) גמר יד יד משלמים:

ולינה. ופנית בבוקר והלכת לאהליך כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא בבוקר א"ר יונתן הדה דתימא בשאין עמהן קרבן אבל יש עמהן קרבן בלא כך טעונים לינה מחמת הקרבן כדדרשינן בסיפרי והארכנו בפרק לולב וערבה ובפ' קמא דר"ה (דף ה) וכל הני ליתנהו בתרומה דאין תרומה ומעשר אלא בתלוש ואין עושה כל גרנו תרומה דבעינן ראשית ששיריה ניכרין כדאמרינן בראשית הגז (דף קלו:):

[בכל ספרי הש"ס נחסר פי' הר"ש מכאן עד סוף המסכת וכן מפ' אנדרוגינוס ומלאו חסרונו בפי' ר"י בר מלכי צדק ואנחנו השבנו את האבדה מפי' ר"ש ההוא למקומה. והדפסנוהו בזה ע"פ העתקת כ"י מעקד הספרים בפאריס. ואת פי' מהר"י בר מ"צ הדפסנו מתוך הכ"י המדוקדק יותר מהנדפס בספרי הש"ס]: