רס"ג על ספר יצירה ה:ב

י"ב פשוטות חקקן. פי' לעיל עשה דמות צורתן:

חצבן. בפה:

וצרפן. פעמים הקדים זו פעמים הקדים זו:

שקלן. לא פי' אמאי גרסינן שקלן בי"ב פשוטות ולא בג' אמות ולא בז' כפולות, ולפי' ר"ס דפי' דנעשו לגימ' דגלות מצרים ניחא:

המירן. פיר"ס דיש תמורה לי"ב פשוטות כמו לז' כפולות לפי שפעמים בחיבור אותיות אחרות פעמים נדגשות ופעמים רפויות:

ותמורתן פיר' בספר זה. אי נמי יש לפרש פעמים הקדים זו ופעמים הקדים זו,

צרפן חבר שאר האותיות למקודמות. ופיר"ס חקקן אות ה' בראש הדבור וק' בסוף הדבור ה"ו ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק וצר בו מזל טלה בעולם וחדש ניסן בשנה וכבד מנהיג בנפש.

המליך אות ו' בראש וק' בסוף ובנהו ו"ה ז"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק וצר בו שור בעולם ואייר בשנה ומרה מנהגת את הנפש.

המליך אות ז' בראש וק' בסוף ובנהו ז"ו ה"ח ט"י ל"נ ס"ע צ"ק וצר בו תאומים בעולם וסיון בשנה וטחול מנהיג בנפש.

המליך אות ח' בראש וק' בסוף ובנהו ח"ז ו"ה ט"י ל"נ ס"ע צ"ק וצר בו סרטן בעולם ותמוז בשנה המסס מנהיג את הנפש.

המליך אות ט' בראש וק' בסוף ובנהו ט"ח ז"ו ה"י ל"נ ס"ע צ"ק וצר בו אריה בעולם אב בשנה וכוליא הימנית מנהיג בנפש.

המליך אות י' בראש וק' בסוף ובנהו י"ט ח"ז ו"ה ל"נ ס"ע צ"ק וצר בו בתולה בעולם ואלול בשנה וכוליא שמאלית בנפש.

המליך אות ל' בראש וק' בסוף ובנהו ל"י ט"ח ז"ו ה"נ ס"ע צ"ק וצר בו מאזנים בעולם ותשרי בשנה והושט בנפש.

המליך אות נ' בראש וק' בסוף ובנהו נ"ל י"ט ח"ז ו"ה ס"ע צ"ק וצר בו עקרב בעולם ומרחשון בשנה ובטן בנפש.

המליך אות ס' בראש וק' בסוף ובנהו ס"נ ל"י ט"ח ז"ו ה"ע צ"ק וצר בו קשת בעולם וכסלו בשנה ויד ימין בנפש.

המליך אות ע' בראש וק' בסוף ובנהו ע"ס נ"ל י"ט ח"ז ו"ה צ"ק וצר בו גדי בעולם וטבת בשנה ויד שמאל בנפש.

המליך אות צ' בראש וק' בסוף ובנהו צ"ע ס"נ ל"י ט"ח ז"ו ה"ק וצר בו דלי בעולם ושבט בשנה ורגל ימין בנפש.

המליך אות ק' בראש וה' בסוף ובנהו ק"צ ע"ס נ"ל י"ט ח"ז ו"ה וצר בו דגים בעולם ואדר בשנה ורגל שמאל בנפש. ופיר"ס י"ב מנהיגים כל אחד כפי עבודתו, המוח הוא העליון וכחו חם ולח ונשמת אלהים חיים שוכן בין שני קרומין ולכך ימות האדם כשניקב אחד מן הקרומים והנשמה חמה ויבשה והמוח כפתילה בתוך הנר ומושכת אליה לחלוחית העולה מן הריאה אל הראש על המוח לחות הבא לו ממנה והיא נקשרת בחום המוח והדם ושניהם מעמידים שלהבת הנשמה שהיא כנר הדולקת שנאמר נר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן ולולא קרות הקור העולה מן הריאה אל הראש האש שורפת מיד המוח ולולא חמימות המוח לחלוחית קור הריאה שהיא כמים מכבה את הנשמה שהיא כאש, ולכך אדם נטרד דעתו כשאינו אוכל ואין קרות הקור מעמדת את המוח והנשמה דולקת את אורה על הלב ועל הכליות, והחכמה והתבונה בלב. הריאה חובקת את הלב כאדם המחבק את אהובתו וקורתה מקררת את הלב ולבתו וחומו המלהיבים אותו בלבת מרה האדומה, נמצא הריאה אוהבת הלב והמוח, (הלב) והלשון וחיך הגרון ושן ושפה מליצי רעיוני הלב, הכבד מכין מאכל הלב ושולח אליו ארוחתו, מרה האדומה היא אש הגוף ותנורו וכירתו ומבשלת אכילתו, והמסס הוא היורה קאדייד"א בלעז נתונה על האש שהיא המרה האדומה ולכך כשאין מאכל בתוכה נעשית כמחבת הנתונה על האש בלי מאכל שנשרף הכל ומתוך כך אדם המתענה מתעלף וכשיש מאכל תוך המסס או משקה נעשית כרוב מים הנשפכין על האש ומכבין אותו, ולכך אדם חולה מרוב מאכל ומשתה. הקרקבן טוחן ומבשל שנית. הקיבה היא שפחת האהל ומבררת מהן מאכל לשפחות לחלאת', ושולחת את החלאה אל בני המעים ולפי הטבעת שקורין בלעז טבחיא להוציא חוצה, וסלת המאכל מכינה ושולחת אל הכבד. והכבד מחלק הארוחה לארבעה. הסולת ללב ונהפך לדם חם ולח והלב מחלק לכל עבדיו לרוח חיים ולכל הדפקים העליונים והתחתונים. השנית שואבת הרוח עם עשן המסס והאויר הנשאף בריאה מתערב עם ליחת הריאה והעשן ועולין יחד הרוח והעשן אל האש אל שני נקבים קטנים היורדים מן החוטים אל ערלת הגרון והם ד' נקבים, בערלת הגרון ב' וב' דבוקים אליה בתוך החיך. ודע כי כן הוא שהרי נגררים מן החוטם דרך הפה וגם כשתקפוץ פיך תוציא הבל דרך האף, וגם נמי דרך אותן נקבים מעלה רוח וליחה ועשן אל המוח דרך אותן נקבים להחזיר המוח בליח פן ישרף בלבת הנשמה. השלישית למרה, הרביעי לטחול, וחום הכליות מעורר תאות משכב דודים, (י"ח מנויים) והם ב' תאים וראש אחד מעורר תאוה לראש המעור ושרשו בכליות, והטחול היא מרה שחורה קרה ויבשה ונדבק הטחול להמסס לקרר חום המאכל קצת פן ישרף בחום מרה האדומה החמה והיבשה ומן האדומה יקיא הכבד להוריד לקיבה ולמעים דקים ולצרצור שהוא פי הטבעת והיא הצואה. הנבל קשורה תחת תאות הוצאת השתן, והנבל כלו סתום לבד בהוצאת השתן והוא שואב ומוצץ מן הכל את תעלת המים היוצאים ממצוי הדם עם שאר הטבעים ולכן נצבעו ד' הטבעים הדם. אדום חם ולח, המרה אדומה חמה ויבשה הריאה ליחתה קרה ולחה, המרה האחרת שחורה קרה ויבשה ולכן כשהאדם ממוסך מן ד' תולדות והוא בריא היטב צבע השתן אדום שחור מראה פטמת אתרוג ואם הוא משתנה שהוא רבה על רעיו אז צריך לתת לו דבר הממעטו וזה תחלת דין השתן איך משתנים ד' טבעים ובכאן באים עלילות התחלואים, דע כי הם באים וגדלים ע"י ד' העתים וע"י המאכלים הנאכלים. והעתים משתנים לד' הטבעים מועד האביב הוא חם ולח ובו ימשול הדם לצאת מגבוליו ולהתגאות על ג' היסודות, מועד הקיץ הוא חם ויבש ובו תמשול מרה האדומה לצאת מגדולה להתגאות על רעיה, מועד החורף הוא קר ולח ובו תמשול הליחה להתגבר על רעיה. אם יהיו ד' זמנים אלו שווין ומוסכמים בטבעם בימי שמש ובימי גשם ורוח בדינם ובמשפטם גם מוסדות טבעי הגוף יהיו שמנים ובריאים בטבעם ואם לא ישוו זמני השנה כמו אם ימשך זמן הקור בתקופת ניסן הוא מועד האביב אז תגדל הליחה ולא יתחזק הדם בכחו בזמנו, ואם תהיה תקופת הקיץ רבה בחום ויובש לפניה או לאחריה אז תגדל האדומה להלהיב הדם בחומה וייבש וישפל כח הליחה ויתערב יבשות השחורה עם יובש האדומה להשפלת טבע אדם הנקל מכל חולי הגוף כי יחלה גם בדעת ביובש המוח ותפרח הדעת ממקומות מחבואם כי חדל מקום הוא ותשכון הנשמה על המוח בחומו ביובשו כאשר תפרח שלהבת הפתילה בכלות השמן מהנר ויתערב חום השחורה באדומה לעלות אל הראש וידבר בבלי דעת. ואם תהיה תקופת החום ומשפטה בקור ויובש אז תתגדל השחורה למיני נגעים וישפל הדם ותעזור הליחה להשחית ויתערב שם גם יובש האדמה. ואם תגדל תקופת ניסן הוא החום בחומו אז יגדל הדם וראוי להריקו ולהקיזו פן תכבד ידו על שאר היסודות לעורר הנגעים. הנה פרשתי י"ב מנהיגים לנפש לשון רבותי, ופיר"ס ואע"פ שיצר טלה וניסן באות אחת אין טלה מושל בכל חודש ניסן אלא מתקופת ניסן עד ל"י תק"ס ל' יום י' שעות תק"ס חלקים שהם חצי שעה וכן שור אחריו וכן תאומים אחריו ומשלימים בצ"א יום וז' שעות ומחצה סך העולה ג"פ ל"י תק"ס, ובתקופת תמוז מתחיל סרטן ואחריו אריה ואחריו בתולה וכן מאזנים עקרב קשת לתקופת תשרי וכן גדי דלי דגים לתקופת טבת לא פחות ולא יותר. וקבלה הוא בידינו כי אין תקופה עוברת חברתה כי אם חצי כוכב ולא תחזור עוד לכוכבה עד ז' שנים, וחדשי חמה עובר על חבירו כוכב אחד ותשצ"ג חלקים, והשנה חוזרת חלילה לכוכבה (י"ד תשרי), ושנה מעוברת עוברת חברתה שעה א' ותקפ"ט חלקים וחדשי הלבנה עובר על חבירו מזל אחד חסר שעה אחת תר"י חלקים ז' דקים י' נקודים ט"ו חריפות וג' רבעים, ולשנה פשוטה י"א מזלות וי"ט חלקי מזל וב' שלישי חלק ול"ז חלקים ב' דקים י"א נקודים י"ג חריפות וחצי נמצא חוזר לאחוריה י' מעלות וקרוב לשליש מעלה. ושנה מעוברת י"ט מעלות חסר ה' שתות וי"ד דקים ג' נקודים ה' חריפות ורביע חרף (באלו הם רעים', ואלו י"ב המזלות אם יארעו באלו הכוכבים רעים הם. זה הכלל בידך אש ועפר שונאים, אש ורוח אוהבים, אש ומים שונאים, עפר ומים אהובים, עפר ורוח שונאים, אש ואש אוהבים:

לדעת מזלו יחשוב שמו ושם אמו וישליכם י"ב י"ב והמותר ישליך על טש"ת סא"ב מע"ק גד"ד ובאיזה שיכלה חשבונו מזלו הוא. ולדעת כוכבו יחשוב שמו ושם אמו וישליכם ז' ז' והמותר ישליכם על כל"ש צמח"ן, וי"א י"ב י"ב. לדעת נלחמים, במינו עליון מנוצר שלא במינו תחתון מנוצח, שווין בזוגות ד' ו' ב', א' מנוצח, שווין בפרק תובע מנוצח וכן באיש ואשה שהאיש תובע וכשלא נחלפו שמותן ובהשלכה ט' ט' אם יהיה זנב התלי בא' מד' פרקים דוחה בין טוב ובין רע. ובשנת ד' אלפים ותש"ו שנה בכ"ח לירח אלול של חמה נכנס זנב התלי בדלי במזרח וראשו באריה במערב ועושה שם י"ח מחדשי חמה שהוא ל' י' תק"ס ואח"כ הכניס זנבו בגדי וראשו בסרטן כה משפטו כל הימים, וכן פירש אבן עזרא כי מהפך זנבו ממזל למזל כל שמנה עשר חדש, ורבותינו פירשו לנו שאינו זז לא ראשו ולא זנבו אך מתהפך בטנו לגבו ראשו על קוטבו.