רס"ג על ספר יצירה ג:ב

שלש אמות אמ"ש סוד גדול ומופלא. פיר"ס אמ"ש הוא שם גדול ב"ה ובו יכולין להשתמש באמירתו וללכת יחף על האש:

וחתום בשש טבעות. פיר"ס שלש של אמ"ש מתחלק לששה פנים ובסמוך אפרש להו:

יוצאים אש ומים. פי' בפ"ב כשאמר שי"ן שרקה ועלתה למעלה וכשאמר מ"ם דממו מים למטה ושקע הרוח בינתים ולו קצת מתולדות האש שהוא חם וקצת מתולדות המים שהוא קר.

ה"ג ומחותל בהן זכר ונקבה. ופיר"ס אש שהוא זכר עולה למעלה לעולם וגם חומו יותר למעלה מלמטה וסימן לדבר קדרה על האש ומים נקבה ויורדין למטה ולכן כשהמים בתוך הענן שהוא של אש ומתאוה הענן לעלות כדרך תולדות האש והמים מתאוין לרדת כדרך תולדות נקבה, ואז הרוח שהוא ממוצע בינתים ומחותל בו זכר ונקבה מעלה אותם לעננים בע"כ של מים למעלה עד לרקיע. ואך לעולם אין הרוח למעלה מעננים. וע"ז פר"ס מה שאנו שומעים ברקים ורעמים היינו מצפייתן של הקב"ה נראו הברקים ומצוה את הרוחות להוליך את העננים ומשמיעים קול כקול שבט המכה על האויר והומה ואינו נראה. ולעולם אין צפייתן אלא בקיץ שהבורא ית' צופה ומביט אל הארץ ומרחם עליה מפני שהיא תאבה למים לפיכך לעולם לא יהיו בימות הגשמים לא רעמים ולא ברקים.

ויס"ג מתחלקים זכר ונקבה, ופיר' כל דבר שבעולם בין כוכבים בין מזלות בין כל דבר בעולם ובריות בארץ ובימים זכרים ונקבות הם וכן כל הפירות והצמחים: