רס"ג על ספר יצירה ב:ה

כיצד שקלן. פירש ר"ס עשאן במשקל חציין של אותיות, וחציין ראשונה קודם לל' כולן טובות ואחר למ"ד כולן רעות:

והמירן א' עם כולן. פר"ס כשעשה אלפ"א ביתו"ת היוצרות נתן בתחילה אלפ"א ביתו"ת, א' עם כל האותיות כלומר בתחלה א"ב ב"ג ג"ד ד"ה ה"ו וכו' ומסיימת ת"א, ובשניה מתחלת א"ג ב"ד ג"ה וכו' ומסיימת ת"ב. וכתבתי בסימן, ראשונות נכתבות עם סדר א"ב, וזה, עשה אלפ"א בית"א א"ת ב"ש, ואח"כ א"ט ב"ח וכו' ואחרונה א"ל ב"ת וכו' וקבל מרבו שאומרים א"ל ב"ת קודם, לכן אחר א"ב הנכתבה א"ב ב"ג כתבתיה וכו'. וכן ב' עם כולן, כשהמליך הב' לעשות אלפ"א בית"א ב"ת ג"ש ד"ר ה"ק וכו' ומסתיימא ל"א נתן ב' בתחלת כל האותיות בתחלת אלפ"א ביתו"ת כגון ב"א וכו' ואחריו ב"ד ואחריו ב"ה וכו' וכן כולן. ומאותן האלפ"א ביתו"ת יוצאות האלפ"א ביתו"ת הנזכרות שהמליך עליהן ב' כדפירשתי והמבין יבין לעשות מכל האלפ"א ביתו"ת כמו שעשיתי וכתבתי באות הא':

חוזרת חלילה. פר"ס לשון מחול כלומר שהולך כבמחול כשרוצה לבראות, וחוזרת לקדמותה על החזרת המחול, ושמעתי כי אבן עזרא ברא בריה לפני ר"ת ואמר ראו מה שנתן הקב"ה באותיות הקדושות ואמר חזור (פנים) לאחור וחזרה לקדמותה:

כל הדבור, היוצא מהם. פר"ס שאין שום דבור אלא בהברת האותיות א"ה א"י א"ו והן יוצאות מאותיות הו"י שהן נשמה כדפירשתי לעיל. ולכן יש להן ולאמירתן כח מאת הבורא ית' לעשות היצור ולתת לה חיות ונשמה וזהו ששנינו ונמצא כל היצור יוצא בשם אחד. וי"מ (פר"ס) שבכל מעשה בראשית שנאמר יהי אור יהי רקיע שזהו שם אחד של הקב"ה יהי: