רס"ג על ספר יצירה ב:ב

חקקן. פירוש עשה מהן דמות כתיבתן ובדרש דריש האותיות וצורתן למה כדאיתא בפרק הבונה:

חצבן. פי' ר"ס שעשה מהן נשמה ומפעילות וגופניות, אותיות הו"י הן הנשמה שאין שום דבור והברה בלתן, כלומר נוטריקון הבא מאותיות הו"י אָה אוּ אִי ונוטריקון אֶה אֵי אוֹ יוצא מן הה' העשויה כמין פתח גג העליון, וסוף רגל דופן ימין ורגל שמאל הוא כמין ציר"י, ורגל ימיני באורך הוא כמין וֹ כזה ולכן משמשת לפעמים להברת אָה כמו עשה בנה קנה, ולפעמים להברת אֶה כמו תעשה יבנה ודומיהן, ולפעמים להברת אֹה כמו ראה ראינו, ולכך עשאן נשמה לפי שהן שמו של הקב"ה, ומן מפעילות הם, א"ב (ד') כ"ל מ"ן ש"ת, א' אעשה, (ד' דהא), כ' כעשות, ל' לעשות, מ' מעשות, וכן כולם מפעילות הן, גופניות כגון ח"ט גז"ע ק"צ ספ"ר, לכך עשה ט' מפעילות כנגד ז' כפולות ושתי אותיות של שם י"ה וי' גופניות כנגד י"ס. שקלן עשה האלפ"א ביתו"ת במשקל אחד כולן במנין אחד שכל ג' אותיות ג"פ כמנין האמצעות כדפי' בפ"ק. המירן בתחלה א' קודמת ואח"כ ב' ואח"כ ג' כדאיתא במנין אלפ"א ביתו"ת היוצרת בכח אמירה שנתן להם הקב"ה ולקמן אפרש לה. וצרפן באות הקודמת חבר כל שאר האותיות ולעשות באותיות כן שעשע הקב"ה בהן אלפים שנה קודם שנתנה: