ר"ן על נדרים סא.

מתני' עד הפסח אסור עד שיגיע - דלשון בני אדם משמע עד ולא עד בכלל:

עד שיהא אסור עד שיצא - דמשמע עד שיהא כולו:

עד פני הפסח ר' מאיר אומר אסור עד שיגיע - דסבירא ליה לרבי מאיר דנהי דאיכא למימר דעד פני עד רגע אחד שלפני סוף יום האחרון של פסח קאמר לא אמרינן דלא מחית איניש נפשיה לספיקא דיום שני ושלישי ושאר ימי הפסח וכי קאמר עד פני הפסח לפני יום ראשון קאמר:

רבי יוסי אומר עד שיצא - דסבירא ליה דמחית איניש נפשיה לספיקא:

עד הקציר עד הבציר עד המסיק אינו אסור אלא עד שיגיע - כלומר אפילו אמר עד שיהא וכדקתני טעמא:

זה הכלל כל שזמנו קבוע - כלומר שיש להמשכתו זמן קבוע כגון פסח שקבעה בו תורה שבעה ימים כי אמר עד שיהא אסור עד שיצא דכיון דידע זמן המשך איסורו אוסר עצמו בו וכל שאין זמנו קבוע כגון קציר ובציר שאין להם זמן קבוע שיהו נמשכין אותו זמן ולא יותר אפי' אמר עד שיהא אינו אסור אלא עד שיגיע שאין אדם אוסר עצמו בזמן שאין לו קצבה:

גמ' למימרא (מאי) דר' מאיר סבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא וכו' - כדפרשינן במתניתין:

שתי כתי בנות - משתי נשים גדולה וקטנה לכל כת וכת:

כולן אסורות - דאיכא לספוקי דילמא גדולה שבכת שניה קאמר אלמא מחית איניש נפשיה לספיקא:

כולן מותרות - דלא מחית איניש נפשיה לספיקא וכי קאמר גדולה אמרינן דודאי גדולה שבגדולות קאמר:

מוחלפת השיטה - כאן החליפו שטתן:

והתניא - בניחותא: ולענין הלכה כיון דמפכינן להו וקיימא לן דר"מ ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי נקטינן באומר עד פני הפסח שאינו אסור אלא עד שיגיע ואע"ג דבפ' האומר דקדושין רמינן נמי הני מתני' אהדדי ומסקי' התם (דף סה.) לעולם לא תיפוך דבמתני' לאו במעייל איניש נפשיה לספיקא פליגי אלא בלישנא בעלמא פליגי דר"מ סבר עד פני הפסח