ר"ן על נדרים נו:

מתיר קרביטיו דהיינו לולאותיו בימי אבלו:

קרביטין מי אית ליה - הרי כשאר מטות הוא עשוי:

בשוקא דצלעי - מעבדי עורות:

ערסא דצלא - מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצים לנטותו עונבין הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותן נופל מאליו והן הן קרביטיו וכדי שלא יתקלקל העור בלחלוח הקרקע שלא היו ראשי כרעיו גבוהין מסרוגו למעלה אמר תנא קמא דאינו כופהו וקאמר ר"ג דמתיר קרביטיו והוא נופל: