ר"ן על נדרים לח:

ובבתו בוגרת - דלא איהו קמסר לה אלא היא עצמה:

ומדעתה - טעמא קא יהיב למילתיה כלומר מש"ה שרי דהא מדעתה היא דכיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה אי נמי כי קאמר מדעתה למעוטי דעתו דחתן שאם עשאו שליח לדבר עמה על עסקי נשואין אסור דהא קא מהני ליה: