ר"ן על קידושין יח.

תנן התם בפרק האומר התקבל גט (דף סד:) נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה. או היא או אביה היא שהרי אמרה תורה ונתן בידה אביה שהתורה זכתה לו לקבל קידושיה ואיתקש יציאה להויה ודוקא מן האירוסין אבל מן הנשואין היא ולא אביה דמשנשאת אין לאביה רשות בה:

אין שתי ידים זוכות כאחת. בגוף אחד אלא אביה מקבל את גיטה בלבד:

וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש. הכי היא סיפא דמתני' והכי פירושא דכל שהיא קטנה כל כך שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש. ופרש"י ז"ל אפי' על ידי אביה משום שהרי היא כשוטה דמשלחה וחוזרת ותנא דבי ר' ישמעאל ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצאה זו שמשלחה וחוזרת כדאיתא ביבמות בפ' חרש (דף קיג:) ולישנא דאינה יכולה להתגרש משמע שאינה מתגרשת כלל אבל ר"ת כתב דמתגרשת היא ע"י אביה דהא לר' ינאי דמפרש התם טעמא דשוטה מדכתיב ונתן בידה מי שיש לה יד יצתה זו שאין לה יד קטנה שיש לה אב ודאי מתגרשת היא על ידו שהרי יש לה [יד] ומדרבי ינאי נשמע לתנא דבי ר' ישמעאל דמתגרשת היא ע"י אביה דהא לא פליגי אלא בטעמא ולא בדינא והיינו טעמא משום דכיון שיש לה אב אביה משמרה ואינה חוזרת הלכך ודאי כי אמרינן אינה יכולה להתגרש דוקא ע"י עצמה קאמרינן וכן כתבו בעל הלכות ורבינו האי ז"ל. והכי מוכח בירושלמי בפרק חרש דגרסינן התם [בהלכה א] גבי הא דתנן נשטית לא יוציא עולמית דבי רבי ינאי אמרי מפני גרירה כלומר שנגררין אחריה בני אדם לזנות ר' זעירא ורבי אילא אמרי מפני שאינה יכולה לשמור גיטה רבי נחמיה בר מר עוקבא בשם ר' יוסה איכא בינייהו תלת מילין עבר וגירש מ"ד מפני גרירה גירש מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה לא גירש יש לה אב מ"ד מפני גרירה אסור מ"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה הרי יש לה אב ויכולה לשמור את גיטה [עתים שוטה עתים חלומה כו' הא משמע דלמ"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה] מתגרשת ע"י אביה הלכך קטנה נמי דנסיב מתני' טעמא דאינה יכולה לשמור את גיטה מתגרשת ע"י אביה:

כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקידושין. מגירושין נשמע לקידושין דלרבנן אם קדשה את עצמה מקודשת ולרבי יהודה אביה ולא היא שהתורה זכתה לו אבל גירושין שישנן בעל כרחה בין היא בין אביה דמה לנו ולדעתו כי מקבל ליה איהו נמי בעל כרחיה הוא:

אינה מקודשת:

אבל לקידושין דברי הכל אביה ולא היא. וקי"ל כר' יוחנן ומפרש טעמיה בגמ' דקדושין דמדעתה דהא בעינן דעת המקנה בעא מיניה וכו' נערה לרבנן דאמרי מקבלת גיטה מהו שתעשה שליח לקבל גיטה בחיי אביה כיד אביה דמיא וכו'. הא דאמרי רבנן דהיא עצמה מקבלת גיטה מאי סבירא להו ליד אביה מדמו לה או לחצר אביה מדמו לה והוינן עלה בגמרא ומי מספקא ליה והא אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו הרי זה גט נעור אינו גט נעור אמאי אינו גט דהויא לה חצר המשתמרת שלא לדעתה ואי ס"ד כחצר אביה דמיא כי מטא גיטה לידה נמי לא תתגרש דהויא לה חצר המשתמרת שלא לדעת אביה אלא לעולם פשיטא ליה דכיד אביה דמיא והכי קא מיבעיא ליה מי אלימא ידה כיד אביה לשויי שליח או לא וא"ל אין עושה שליח זו היא סוגיית הגמ' והרב אלפסי ז"ל ראה לקצר אע"פ שהוא שלא בדקדוק משום דלענין דינא לא נפקא לן מידי ומותבינן עליה דר"נ מדתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה הרי זה גט ודחינן הכא במאי עסקינן בשאין לה אב. וכתב רש"י ז"ל בכאן [דף מג:] דמאי דאמרי רבנן דנערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה ה"ה לקטנה והאי דנקט נערה להודיעך כחו דר"י דאפי' בנערה אביה ולא היא וטעמא דמילתא דכיון דנערה נמי ברשות אביה היא ואעפ"כ היא עצמה מקבלת גיטה אף בקטנה י"ל כן כל שיש בה דעת דמציא זכיא לנפשה. ולפ"ז הא דאמר ר"ש בן לקיש כמחלוקת בגירושין כך מחלוקת בקדושין לאו למימרא דשוו גירושין לקדושין לגמרי ואפי' בקטנה דקטנה ודאי אינה מתקדשת ע"י עצמה שאין בה דעת להקנות עצמה אלא בנערה דאיירינן ביה בהדיא קאמר דשוו. אבל הרב אלפסי ז"ל כתב בפ' התקבל גבי הא דאמר רבא [דף סה.] ג' מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים וכנגדו בקטנה מתגרשת בקידושי אביה דדוקא כגון שמת אביה אבל בחיי אביה והיא ברשות אביה אביה מקבל גיטה ולא היא. ואיכא למידק עליה מדמותבינן עליה דר"נ מדתנן קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה ומינה דהא הגיע גט לידה מגורשת אפי' בשיש לה אב דהא בתר הכי מוקמינן לה בשאין לה אב ואם איתא דקטנה אביה ולא היא מעיקרא דהוה ס"ד דבשיש לה אב עסקינן ה"ל לאקשויי ולטעמיך לדידך מי ניתא הא קתני עד שיגיע גט לידה ואפשר דאין ה"נ דהוה מצי למימר ולטעמיך כמו שנמצא בכמה מקומות בתלמוד דהוה מצי למיפרך ולטעמיך ולא אמר ולמסקנא לא קשיא דהא אוקימנא בשאין לה אב והרמב"ן ז"ל תירץ עוד ואמר דלרבא דהוא ס"ל דנערה עושה שליח הוה ס"ד דיד אביה יד יתירא הוא דזכי לה רחמנא ולטעמיה אפשר דאפילו קטנה נמי ואיהו הוא דהוה סלקא דעתיה לאוקומא למתני' בשיש לה אב אבל כיון דקי"ל כר"נ דפשט ליה דאינה עושה שליח אין נערה במקום אב אלא כשליח שמינתה תורה לפי שירדה לסוף דעתו של אב שאין לו קפידא בגירושין שישנן בעל כרחה ומעתה קטנה שאינה בתורת שליחות ואין לה יד בשל אחרים כלל אביה ולא היא דהדרינן לפשטא דמתני' דתנן נערה ולא קתני קטנה [ואין לומר דהא דתנן נערה ולא קתני קטנה] להודיעך כחו דרבי יהודה דאם איתא דלרבנן אפי' קטנה כחה דהיתרא הוה עדיף ליה ועוד סייע דבריו מדגרסינן בירושלמי בפ' התקבל גט [סוף הלכה ב] גבי האי מתני' נשאת היא ולא אביה קטנה אביה ולא היא נשאת היא ואביה [אם יש בה דעת היא ולא אביה פירוש לפרושי מתני' אתא דדוקא נקט מאורסה דאילו נשואה היא ולא אביה דמשנשאת אין לאביה רשות בה וה"נ נערה דאילו קטנה מאורסה אביה ולא היא נשאת היא ואביה] כלומר היא ואביה שוין בדבר ובקטנה שאין בה דעת איירי וקאמר דכשם שאביה אינו מקבל גיטה לפי שכבר יצאה מרשותו אף על ידי עצמה נמי אינה מתגרשת כיון שאין בה דעת ואם יש בה דעת היא ולא אביה ומדפליג בסיפא בין יש בה דעת לאין בה דעת ש"מ דרישא דקטנה מאורסה בין יש בה דעת ובין אין בה דעת לעולם אביה ולא היא כדברי הרי"ף ז"ל וכן כתב רבינו האי גאון ז"ל ולפי שטה זו הא דתנן וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש ופירשנו על דעת ר"ת ז"ל דאינה יכולה להתגרש על ידי עצמה קאמר בקטנה שאין לה אב עסקינן דבשיש בה דעת מתגרשת ע"י עצמה וזו אינה יכולה להתגרש דאי בשיש לה אב אפי' בשיש בה דעת נמי אביה ולא היא ולר"י נמי בשאין לה אב איצטריכא דהך סיפא ככ"ע אתיא: