ר"ן על כתובות מה:

ודאי דאמריתו כו'. ל' שאלה הוא. שאלו אמת ששמעתי שאמרתם דבר זה של תימה דמטרחינן ליה ללוה למכרה והלא המלוה עיקר סמך שלו על הקרקע הוא:

תולה מעותיו בעובד כוכבים הוה. מעות היה לו לפרוע ואמר של עובד כוכבים הם:

לדידך דאמרת כו'. במסכת ערכין בפ' שום היתומים (דף כב.) פריעת בע"ח מצוה מצוה עליו לפרוע ולאמת דבריו דכתיב הין צדק שיהא (ב"מ דף מט.) הן שלך צדק ולאו שלך צדק:

בד"א. דלוקה מ':

מכין אותו. קודם שעבר על העשה ויש בידו לקיים וכתב ר"ח ז"ל וכן דין היתומים שירשו מטלטלין דקי"ל מצוה על היתומים לפרוע חובת אביהם ע"כ ואי להכותן עד שיפרעו קאמר לא נהירא דלקמן בפרק מי שהיה נשוי (דף צא:) גבי עובדא דקטינא דאביי משמע דלא כייפינהו אביי למפרע (אדרבה אמרי ליה) דאי אמרי ליה חמשין זוזי דמי קטינא סלוקי סלקוה אלמא לא כייפינן להו הילכך משמע ודאי דכי אמרינן מצוה על היתומים לפרוע חובת אביהם מצוה דרבנן קאמר אבל לא כייפינן להו וכ"כ רש"י ז"ל:

נרסי' בגמ' [דף פו:] בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצדי רשות הרבים מהו. כלומר ועודנו שם לאחר ל' יום. ואמרי' בלישנא בתרא מגורשת מדרב נחמן דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה האומר לחבירו משוך פרה ולא תקנה לך אלא אחר ל' יום קנאה ואפי' עומדת באגם. כלומר וצדי רה"ר כאגם דמי. ואמרינן אדרבה אינה מגורשת מדרב ושמואל דאמרי והוא שצבורים ומונחים ברה"ר. כלומר גבי מתני' דתנן [דף פד.] כל הקודם בהם זכה. אלמא רה"ר לא קנה ליה לבעלים מידי אא"כ מגביהו. [מאי לאו היינו רה"ר היינו צדי רה"ר]. הלכך לאחר שלשים לאו ברשותה הוא כדי שיחולו גירושין ומהדרינן לא רה"ר לחוד וצדי רשות הרבים לחוד. כלומר דצדי רשות הרבים היינו סמוך לכותלים שאין דרך בני אדם לעבור שם ולהתחכך בכותלים והך בעיא פירשה הראב"ד ז"ל במעכשיו ולאחר ל' יום והא דפשטינא לה מדר"נ אף היא במעכשיו ולאחר ל' יום והזקיקו ז"ל לפרש כן לפי שהוא סבור דבלא א"ל מעכשיו אפי' הלכה ומצאתו ונטלתו משם אינה מגורשת דהויא לה (גיטין דף כד.) כטלי גיטיך מעל גבי קרקע ועוד דאי הא דר"נ בדלא א"ל מעכשיו לא קני דלעיל בפ' האשה שנפלו לה נכסים [דף פב.] אמרינן כי אתא רב דימי א"ר יוחנן האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תהיה קנויה לך אלא לאחר ל' יום קנה אפי' עומדת באגם והא כי אתא רבין א"ר יוחנן לא קנה לא קשיא הא דא"ל קנה מעכשיו הא דלא א"ל קנה מעכשיו אלמא כל דלא א"ל מעכשיו לא קנה. ואין פירושו מחוור דהא קי"ל בקידושין (דף נט:) ובגיטין (דף עב.) דמעכשיו ולאחר ל' יום ספיקא הוי אי הוי תנאה או חזרה וכיון שכן הכא בסוגיין דשקלינן וטרינן צדי רשות הרבים אי הוי כרה"ר או לא האי לישנא במאי חשבינן ליה אי כתנאה אפי' הוי כרה"ר מאי הוי דהא מעכשיו מגרשה לה ואפילו נשרף בינתיים מגורשת דנתינה לשם גרושין גמורין היא ובתנאי שלא יחזור בו בינתיים ואי כחזרה חשבינן ליה א"כ מעכשיו כמאן דליתיה דמי וכן נמי הא דר"נ אי במעכשיו היא אגם דנקט לאו דוקא דמאי שנא אגם אפילו עומד ברה"ר ממש או אפילו ברשות נותן נמי קנה וכדמוכח בר"פ המפקיד (דף לד.) והיינו טעמא משום דגופה קני מהיום ופירא לאחר זמן כדמוכח בפרק יש נוחלין [דף קלו.] בההוא דכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וא"כ היכי משמע בסוגיין דדוקא באגם הוא דאמר הכי אבל לא ברה"ר. לפיכך נראה דבעיין בדלא אמר מעכשיו הוא וסברינן דכל שלא יצא מרשותה מגורשת ומש"ה מיבעי לן צידי רה"ר אי כרה"ר ממש הן שאפי' ממון גמור שלו יוצא בו מרשותו כדאמרינן עלה דמתני' דלעיל [דף פד:] והוא שצבורים ומונחים ברה"ר או דילמא אינו יוצא בהם מרשותו אלא הרי הוא כאגם שאין ממון שלו יוצא בו מרשותו והלכך גט זה אנו רואין אותו ביום ל' כאילו הוא עומד ברשותה והרי היא מגורשת בקבלה ראשונה שהרי לא יצא מרשותה ואין זה כטלי גיטך מע"ג קרקע משום דהכא הא איכא נתינה לשם גירושין אלא שאינו רוצה שיחולו הגירושין עד לאחר ל' ופשטינן לה מדר"נ דאמר קנה אפילו עומדת באגם כלומר דאע"ג דלא א"ל מעכשיו (לא קני) עד לאחר ל' יום כי קיימא באגם קני דחשבינן לה כאילו ברשותו ממש היא וקנה אותה במשיכה ראשונה כיון שעדיין ברשותו היא: