ר"ן על כתובות מ:

גמ' שמגרשה בגט ומחזירה. תרי מילי אשמועינן שמגרשה בגט ואינה צריכה חליצה דלא תימא דכיון דאמר רחמנא ויבמה עדיין יבומין הראשונים עליה ותיבעי נמי חליצה וקמ"ל נמי שאם רצה מחזירה דלא תימא דמצוה דרמא רחמנא עליה עבדא והשתא תיקום עליה באיסור אשת אח קמ"ל והני תרתי נפקי לן מדכתיב לאשה לומר שנעשית כאשתו:

מתני' ובלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה הראשון. אמרינן בגמ' [דף פב:] מ"ט אשה הקנו לו מן השמים. כלומר מ"ט אין לה שתי כתובות אחת מראשון ואחת משני ומפרקינן דאשה הקנה לו מן השמים ולפיכך אינו חייב ליתן לה כלום משלו:

גמ' ואי לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני פו'. וא"ת א"כ מאי נפקא מינה במאי דאמרינן שאין שעבודה על נכסי שני דסוף סוף אית לה כתובה מיניה דנכסי ראשון נמי דידיה נינהו י"ל דנפקא מינה אם מכר נכסיו ואח"כ אישתדיף נכסי (יבם) [המת] שאינה יכולה להוציא מן הלקוחות א"נ נפקא מינה לענין נדוניא דאפילו ליכא נכסים מראשון אין לה על השני אלא עיקר כתובה אע"פ שהוציא משל אחיו נכסים שהיו מספיקין לנדוניתה:

מתני' כל נכסיו. שירש מאחיו:

גרשה. ליבמתו לאחר שכנסה:

אין לה אלא כדי כתובתה. אבל כל זמן שלא גרשה היו כל הנכסים משועבדים לה ואינו רשאי למכור:

הרי היא ככל הנשים. דתנן בפרקין דלקמן [דף פט:] המגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובתה הראשונה החזירה:

גמ' היו כותבין כו'. שהיו מפרשין שלא יתחייבו באחריות ולפיכך היו מזקינין ולא היו נושאין נשים שלא היו רוצות לינשא להן אמרו לכשימות או יגרש לא נמצא לגבות כלום שהיורשין יצניעו מעות של ירושה:

בבית חמיה. בבית בעלה:

עשירות. שכתובתן מרובה:

קלתות. כמין סל שמנחת על ראשה ונותנת בו פלכה לאחר שנתמלאה הפלך טווי:

עביט. למימי רגלים:

טלי כתובותיך וצאי. לפי שהיתה מזומנת לכך:

ותיקן שיהא כותב לה כל נכסיו אחראין לכתובתיך. לא שיצטרך לכתוב כן בפירוש דהא קי"ל דאחריות טעות סופר הוא אלא תקן שלא ייחד לה מטלטלין ושישתעבד לה סתם וממילא כל נכסיו אחראין לכתובתה:

הדרן עלך האשה שנפלו