ר"ן על עבודה זרה כו:

ההוא עובדא דהוה במחוזא וכו' האי לאו חמרא הוא. בתמיה:

שקליה הך ישראל ברתיחה ושדייה בדנא. כלומר לא תשתה ממנו:

שרייה רבא לזבוני לעובדי כוכבים. ואפילו למשקל דמי ההוא חמרא דשכשך ביה וטעמא דרבא משום דקסבר דמגע כי האי גוונא שלא בכוונת נסוך הוא וס"ל כרבנן דלעיל [דף נז.] דפליגי עליה דרבי נתן דאמרי מדדו בין ביד בין ברגל ימכר:

אמר ליה כי האי גוונא. ששכשך עובד כוכבים ביינו של ישראל שלא בכוונת נסוך עבודת כוכבים מהו:

והא מר הוא דאמר וכי שכשוך עושה יין נסך. וס"ל דה"ק וכי שכשוך כי האי גוונא עושה יין נסך ליתסר בהנאה:

אמר ליה אימור דאמרי וכו'. כלומר אימור דאמרי אנא וכי שכשוך עושה יין נסך לבר מדמי דההוא חמרא. כלומר שאין שכשוך זה עושה אותו יין נסך ודאי שלא תהא תקנה לתערובתו במכירה לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו כיין נסך דקיי"ל בפ' בתרא (דף עד.) דביין נסך יין ביין אסור ולומר דאין דינן אלא כסתם יינן דאיכא תקנה לתערובתו במכירה לעובד כוכבים חוץ מדמי איסור שבו כדאמרי' התם דסתם יינן אפילו יין ביין:

אגרדמים. אדם הממונה על המדות במצות המלך וטועם היין ונעשה סרסור ביניהם:

שקדח במינקת. שנקב מגופת החבית במינקת והעלה את היין במינקת והוא קנה חלול ומוצץ ומעלה היין עד פיו וטועמו ואסרוה [בהנאה] ואע"ג דשלא בכוונת נסוך הוא:

חורם. משוגע ובעל מריבה וממהר לעשות בלא כוונה:

ימכר. דהואיל וסבור של שמו הוא ליכא למיגזר שמא נתכוון לנסך אבל קדח במינקת דיודע דיין הוא חיישינן שמא נסך לעבודת כוכבים ודאמרינן זה היה. מעשה ואסרוה כלומר בהנאה רבנן לטעמייהו דאמרי דיין נסך ואפילו סתם יינן אוסר במשהו בהנאה כדאיתא לקמן בפרק השוכר [דף עד.] והכי מסיים בה בתוספתא מפני שטפה של יי"נ אסורה ואוסרת במשהו אבל לרשב"ג דפליג עלייהו ואמר ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו וקי"ל כותיה בסתם יינן אפי' יין ביין לא שוו דינייהו דהעלה במינקת וטעם מן הכוס והחזירו לחבית משום דבטעם מן הכוס והחזירו לחבית לא מיתסר אלא כנגד מה שהחזיר לחבית וימכר כולו לעובדי כוכבים חוץ מדמי איסור שבו אבל קדח במינקת והעלה יין לפיו מתסר כולי חמרא שכל היין התחתון בסיס לעליון והוה ליה כי ההוא דאמרינן לקמן בגמרא [דף ס.] מפיה ומשוליה טמא הלכך ה"ל כנוגע בכולו: