ר"ן ראש השנה כט

הלכך איכא למיחש דילמא תלו לה באונס אבל השתא דלא עבדינן אמלא כלל כיון דכולי עלמא ידעי דאמלא לא עבדינן לא שבקי מידי דשכיח וידעי ביה כולי עלמא ותלי בשכרות דלא שכיח:

גזרה משום בטול מלאכה לעם. פירש"י ז"ל אין לך ראש השנה שלא היו מתבטלין בני הגולה ממלאכ' שני ימים בין אמלא בין אחסר. והוצרך לפרש כן משום דבשאר ראשי חדשים ליכא ביטול מלאכה. וא"צ דאפילו בשאר ראשי חדשים היו רגילין שלא לעשות מלאכ' לעם וכדאמרינן בפ' הקורא את המגלה עומד ושאין בו ביטול מלאכה לעם כגון ראשי חדשים וחולו של מועד קוראין ארבעה. אלמא לא היו נוהגין לעשות מלאכה בר"ח. ובפרקי דר' אליעזר אמרו שהוסיף הקב"ה י"ט לנשים בר"ח על שלא נתרצו במעשי העגל כדכתיב ויתפרקו את נזמי הזהב אשר באזניהם אבל נשיהם לא הביאו שלא נתרצו בכך:

עץ שמן אפרסמא. ואע"ג דכתיב ויעש את הכרובי' עץ שמן ומתרגמינן אעי דזיתא. תרי גווני עץ שמן נינהו דכתיב בעזרא צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ובמסכתא תמיד שנינו שעץ זית פסול למערכה ועץ שמן כשר:

מוליך ומביא מעלה ומוריד. ירושלמי א"ר זעירא דלא יהוון סברין דהוא סככא א"ר אסי חמינן כוכב דסליק ונחית חמינן כוכבא דאזיל ואתי:

ע"ב מתני' בראשונה לא היו זזין משם כל היום. פי' לפי שהיוצא חוץ לתחום אין לו אלא ארבע אמות וכל אותה חצר כארבע אמות דמיא. וא"ת ולמה לא היו מהלכין בכל העיר דהא אמרי' בעירובין גבי הנהו דכרי דאתו למברכתא דכולי מברכתא כארב' אמות דמיא. י"ל הני מילי בעיר המוקפת מחיצה אבל כא לאחר שנפרצו פרצות בירושלם עסיקי' דחשבינן כר"ה כדאיתא בפ' המוציא תפילין:

דף כד ע"א ומצטרפין לעדות אחרת. בפ' כל הנשבעין אפליגו רב הונא ורב חסדא בשני כתי עדים המכחישו' זו את זו דרב הונא אמר זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפני עצמה ומעידה ורב חסדא אמר בהדי סהדי שקרי למה לי ואליבא הונא דאמר זו באה בפני עצמה ומעידה וזו באה בפ"ע ומעידה הכא הכי קאמר שכל א' מעדים הללו מצטרף עם עד א' בעדות אחרת משום דבכל חד וחד אמרי' האי הוא דכשר אבל לב חסדא דאמר התם בהדי סהדא שקרי למה לי דסבירא ליה בכל חד וחד פסלינן ליה מספיקא כי קאמרינן הכא ומצטרפין לעדות אחרת הכי קאמרינן שאם יצטרף עד אחד עם אחד מהם הוי להו תרי לגבי חד ואין דבריו של אחד במקום שנים ואותו העד השני פסול בין לעדות זו בין לעדות אחרת דסהדא שקרא הוא:

חציו במים וחציו ברקיע כגון שנגלה חציו וראוהו במים וכשנשאו עיניהם למרום לראותו נכסה אותו החצי בעבים וראו חציו האחר שנתגלה:

שפודין של ברזל היו. להכי קרי להו שפודין משום דאינה באה גביעים כפתורים ופרחי אלא א"כ באה זהב כדאיתא בפרק הקומץ רבה ושאר השמוע' כולה פרשתיה בפ' כל הצלמים בס"ד:

שאני ר"ג דאחרים עשו לו ואע"ג דכל מידי דמתסר לישראל למעבדיה אמירה לגוי אסירא ביה כדמוכח בפ' השוכר את הפועלים גבי בעיא דמהו לומר לגוי חסום פי פרתי ודוש בה. הכא שאני דכיון דאיסו' אמירה לגוי מדרבנן בעלמא הוא במקום מצוה כי הכא לא גזור:

ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. פירש ז"ל בשם רבותיו ראינו הישנה בשחרית במזרח וזה החדשה ערבית במערב וקאמ' דעדי שקר הם משום דעשרים וארבעה שעי מיכסי סיהרא. והוא ז"ל הקשה דא"כ היכי שייך בהא פעמים בא בקצרה דקאמר ר"ג בברייתא לפיכך פי' דכולה בחדשה קאמרי כלומ' שראינוה בשחרית במזרח ובערב במערב ומשום הכי קאמר דעדי שקר הם שאי אפשר שילך כל כך משחרית לערבית והיינו דקאמר ר"ג שפעמים בא בקצרה כלומר שפעמים שהוא ממהר הלוכו. ומיהו בירוש' משמע כפרו' הראשונים ז"ל דגרסי' התם אמ"ר שמלאי טעמא דר' יוחנן בן נורי כל חודש שנראה קודם חצות אין כח בעין לראות את הישן ותני כן נראה ישן שחרית לא נראה חדש בין הערבים נראה חדש בין הערבים לא נראה ישן שחרית א"ר חייא בר אשי ולמה קבלו ר"ג שכן מסורת היא מאבותיו פעמים שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה. זיל לעין טב וקדשיה. פי' משום דבעין טב היה ב"ד