רמב"ן על ספר יצירה ג:ד

בשנה יש בה קור וחום ורויה שהן שלש ושבעת ימ"ב שהן שבע וי"ב חדשים שבשנה כנגד אמות וכפולות ופשוטות, ופירש לך שהכח נמשך מן האותיות לעולם ומן העולם לשנה ומן השנה אל הנפש. ועד"ז אמרו חכמי המחקר אור השכל נאצל על הגלגלים ומן הגלגלים אל הכוכבים ומן הכוכבים אל בני האדם:

בנפש. זה הגוף כי בהתחדש אור חדש במזלות ובהתחדש צמחי האדמה בשנה כן יתחדשו תולדות הנפש כי בעלי חיים הנולדים בשנה זו אינם דומים לבעלי חיים של השנה אחרת על כן אמרו אין מעשרין משנה זו על של חברתה. ולפי שהאש אחרון ומים ורוח למעלה, היא תחלה למטה, ועוד שאם היה הרוח למטה תחלה לא היה הנפש עומדת כי הרוח מנשאה, ויש בנפש אש ומים ורוח וז' נקבי הראש וי"ב מנהיגים כנגד אמות וכפולות ופשוטות:

וגויה מרוח. ראש הגויה והיא מרוח לדחות הטפה המצטיירת בכח הרוח: