לא חזר לפרש משנה זו אלא כדי להודיע ששש קצוות הם עיקר הבנין שהוא בנוי מכח ארבע אותיות שהזכיר תחלה שהם באותיות. והאותיות שהזכיר אינם אלא חותמות שהקצוות חתומים בהם ובם כ"ב אותיות מתפשטות בכל דבר ודבר מג' לד' ומד' לה' וכן עד עשר. וכן כל דבר שהוא בכח ראשון אינו צריך לפרש שממנו הוא מתפשט עד עשר: