רמב"ן על במדבר כז:ג

וְהוּא לֹא הָיָה לְפִי שֶׁבָּאוּ לוֹמַר "בְּחֶטְאוֹ מֵת", נִזְקְקוּ לוֹמַר לֹא בְּחֵטְא מִתְאוֹנְנִים וְלֹא בַּעֲדַת קֹרַח שֶׁהִצּוּ עַל הַקב״ה הָיָה, אֶלָּא בְּחֶטְאוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא הֶחֱטִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ז:ג׳). וְלֹא פֵּרֵשׁ לָמָּה הָיוּ בָּאוֹת לוֹמַר "בְּחֶטְאוֹ מֵת", אֶלָּא שֶׁתֹּאמַרְנָה ״אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ״ כִּי כֵן הָרָאוּי לְהֵאָמֵר. אֲבָל עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ב״ב קי״ח) הֻצְרְכוּ לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה בַּעֲדַת קֹרַח, לְפִי שֶׁעֲדַת קֹרַח לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, וְכֵן לַמִּתְלוֹנְנִים שֶׁבַּעֲדַת קֹרַח, כִּי נִשְׁמַע זֶה בָּעָם מִבֵּית דִּינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. וְכָךְ פֵּרֵשׁ ר״א וְאָמַר: חָשְׁבוּ הַבָּנוֹת כִּי לֹא יִירְשׁוּ הַנּוֹעָדִים עַל ה'. וְדַעְתִּי בְּדֶרֶךְ הַפְּשָׁט שֶׁאָמְרוּ כָּכָה בַּעֲבוּר שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה שׂוֹנֵא עֲדַת קֹרַח יוֹתֵר מִכָּל הַחוֹטְאִים שֶׁמֵּתוּ בַמִּדְבָּר, שֶׁהֵם הָיוּ הַקָּמִים כְּנֶגְדּוֹ וְהַכּוֹפְרִים בְּכָל מַעֲשָׂיו, וְחָשְׁבוּ אוּלַי בְּשִׂנְאָתוֹ אוֹתָם יֹאמַר: ״אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו, יִזָּכֵר עֲוֹן אֲבוֹתָם אֶל ה'״ (תהלים קט י״ב, י״ד). עַל כֵּן הוֹדִיעוּהוּ כִּי לֹא הָיָה מֵהֶם. וְרָמְזוּ עוֹד שֶׁאֵינוֹ בְּמֵתֵי הַמַּגֵּפוֹת אֲבָל בַּמִּדְבָּר מֵת עַל מִטָּתוֹ. וְטַעַם כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת - אָמְרוּ מֵת בַּמִּדְבָּר בַּעֲוֹנוֹ שֶׁלֹּא זָכָה לִיכָּנֵס בָּאָרֶץ, אוֹ כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה הַלֵּוִי הַמְשׁוֹרֵר ז״ל שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁהוּא דָּבֵק עִם ״וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ״, כַּאֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בַּעֲוֹנוֹת אֵרַע כָּךְ וְכָךְ: