רמב"ן על במדבר כד:ג

שְׁתֻם הָעָיִן – לֹא מָצְאוּ מוֹצָא לַמִּלָּה הַזֹּאת מִן הַמִּקְרָא, וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ד:ג׳) אָמַר "דְּשַׁפִּיר חָזֵי", כְּמוֹ פְּתוּחַ הָעַיִן. לְשׁוֹן חֲכָמִים (ע״ז סט): ״כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוֹם וְיִסְתּוֹם״, כְּלוֹמַר שֶׁיִּפְתַּח הַנֶּקֶב. וְאוּלַי הִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת מִן ״שִׁתִי אוֹתוֹתַי אֵלֶּה״ (שמות י א), שְׁתוּי מַה - הַגֶּבֶר שֶׁיַּשִּׂיג לְכָל מַה שֶׁיָּשִׁית עֵינוֹ: